שונות

ההיא ששכנעה אותי ביושרה שלה מתגלה כאחרונת הצבועות בעולם
חברה שלך יא בת זונה. הסכסכת וגם ירשת? איך אפשר לאהוב את היצורים האלה שקרויים בני אדם?
וההוא? מר מוסר ודוגרי. מתעלל סדרתית וחולה נפש לא קטן. אבל רק בנשים קטנות ומסכנות אד הוק או תמידית ובכלל. בן זונה של דינוזאור. דום קומפוט נעליים. דון קישוט. יו"ר ועדת קישוט. כל החיים מקשט עצמו בצבעים לא לו. מסכן? אולי אבל מאמלל בדרך עוד כמה.
לא שופט אותה, עשיתי דברים גרועים. אבל ההתנהגות שלה גורמת לי לסלוח יותר עצמי ולהזכיר לעצמי שכולם חארות.
גם אלו שמדברים גבוהה גבוהה על עקרונות מוסר, על "את יכולה לסמוך עליי", על אמינות, על אמון, על מוסר, בייחוד על מוסר, על מוסר כפול, על לוח הכפל. על אחד ועוד אחד שווה 3.
הן באורגיות של התרפקות אחת על השנייה כאן בבלוגים.BFF. טבע האדם צבוע מנעוריו.
עם חברות כאלה, מעדיף להיות לבד על אי בודד. לאמץ איזה וילסון אחד ולדבר רק איתו.
אבל מה זה אומר שגם זו וגם זה נוטים ליפול מדיי פעם במוסריות. זה לא אומר כלום.
כולנו משקרים. מסיבות שונות. כמה אנחנו משקרים לעצמנו מתוך סך כל השקרים? אנחנו מודעים בכלל לשקרים לעצמנו? אני לא שיקרתי לעצמי. ככל הידוע לי. לפחות בעניין זה. לא מן הנמנע שאני משקר לעצמי בדברים אחרים.
ידעתי שאני קקה של בן אדם כשאני עושה את הדברים האלה. אומנם לא צריך צל"ש עבור ה' הידיעה. זה לא משנה את הידיעה שאתה חרא. אתה עדיין חרא אם אתה מודע או לא.
חריין עם מודעות.
שקרים, מניפולציות יקרות, שכנוע עצמי, נרקיסיזם. כולנו על הרצף.
השתדלו לא להיות קקות אבל אם אתם חארות לעיתים (וכולנו חארות לעיתים, כולל הצדקנית שלא בוגדת בעקרונות מוסר נעלים, אלא רק ב"חברתה" בלי להניד עפעף- (שוב : מהו "חבר") לפחות תשתדלו לא לשקר לעצמכם תוך כדי התהליך.
לשקר לעצמך זה הכי נורא שיש.
דע מהיכן אתה בא ולהיכן אתה הולך. או שים לפחות ווייז. יא שקרן מנייאק
זה לא יקל עליך או יפטור אותך ממשהו אבל זה יעשה אותך פחות שקרן לעצמך.
כך הדרך לתיקון קלה יותר.
אם בכלל יש רצון בתיקון.