שונות

איך זה מרגיש שעושים לך טוב?
כשמשפילים אותך?
איך זה מרגיש כשהוא זיין אותך עם הזין הצ'צני שלו?

אל תחפשי סתירות בין הרגשות השונות שיש לי. כי כולן כאן, זונה. ביחד : קנאה, כוח, אגו, שליטה, קושי, רכושנות, התמודדות ותעופה. 
כמה התחרמנת ממנו שהוא זיין אותך?
כמה התחרמנת ממני?
איך זה להרגיש שגברים אחרים, זרים מזיינים אותך. שמים עלייך ידיים זרות וזין זר?
מתייחסים אלייך כמו חתיכת בשר בצורה כל כך טבעית.
בשר להמונים.
אופיום טבעוני אישי.
בקצובת זמן של חצי שעה לכל אחד.
יש עליהם מגבלות. אני אישית לא יודע אם הזין שלי היה עומד עם מגבלות כאלה.
והיה שם סד זמנים, מגבלת חורים. כן החור תחת שלך שייך לי. זה לא שאני עושה שימוש יתר בו. ("אנאלית"? ואם היא עונה שלא אתה מפסיק לדבר איתה עכשיו נכון? כי זה מה שחשוב. עכשיו בשורה ה23 לשיחה שלכם. כי יש לך מלא מבחר כאן של אנאליות מיידיות כאלה שרק רוצות שיזיינו אותן בתחת) אבל כרעיון החור תחת הזה שלי.
אבל אם היו בועלים זה היה יותר משפיל אותך. כי את תכלס זונה. אבל אני לא מודה שלא יכול לראות את זה. שילכו לבעול חור תחת אחר. גם ככה קיבלו ממתק בחינם. לא רוצים לא צריך. הנאה הכוס בעינייך? נאה.
איך מרגישות נשימות של גבר זר שרק עכשיו התוודעת אליו. עם או בלי כיסוי עיניים.
"אני אדע מי אלה"?
אולי.
איך זה מרגיש להבין שאני גאה בך?
איך זה מרגיש להיות מזוינת שוב ושוב. לעבור בין זיינים במשך זמן רב יחסית כל כך?
איך זה להרגיש להיות מצולמת פעורת כוס מאחור ולדעת ששלושתם מקבלים את התמונות שלך לפני הזיון?
איך זה מרגיש שמדברים על הגוף שלך מעל הראש שלך. מעל הכוס שלך.
איך זה מרגיש שהם טוחנים אותך ואת לא יודעת מי אלו ואולי גם לא תדעי.
"אתה תהיה איתי, נכון?"
בטח שאני אהיה איתך. לא משאיר אותם דקה לבד איתך. בתוכך.
אלו גברים. חבורה של ניאנדרטלים. עם אפס או אחד. עם עומד לא עומד. עם גומר או לא גומר. עם "בואנה היא כוסית או שלא". גם אלו הכביכול רגישים שבהם. מחפשי הפנימיות בשקל תשעים. כמוני. אין על הבפנוכו.
אני מתלבט אם להראות לאחד מהם את הפרצוף שלך. הוא לא ראה אותך עדיין אף פעם בחיים.
את העיניים הכחולות המהפנטות האלה. כחול זה אובר רייטד. כמו סרט.
כן הם בבונים. בבונים חכמים ומשכילים אבל עדיין קופים. בהינתן להם טרף ישפילו אותך עד עפר. ירימו אביון. ואני פה לשמור עלייך. אם להשפיל אותך אז רק אני.
יש לי עוד 1,000 דרכים שונות להשפיל אותך. זה אף פעם לא נגמר. למה אני לא יצירתי ככה בדברים אחרים?
אני אשפיל אותך עד לרמה שתשנאי את זה כי "הרווחת את זה ביושר". ואם ביושר אז עד הסוף.
עד לרמה שתשנאי אותי. הנה את מתחילה לגרד.
את חושבת שלא הבחנתי שניצני ההתקוממות שלך?
בכעס.
במי הוא בכלל שיקבע לי עם מי להזדיין ועוד שאני לא אדע מי אלו?
ולי יש סטנדרטים גבוהים ואני צעירה ולהוא יש קוביות בבטן.
לא. את תזדייני עם מי שאני אביא לך. את תהיי בגובה השטיח ובו זמנית תנסקי מעל הענן הכי גבוה שניתן לראות מהחלון כשהוא נטול וילון. זונת תעופה.

והכל חייב להיות תחת העין הפקוחה והשדים הפנימיים, המחייכים ועוצמי העיניים שלי.
את יודעת שתאונני על זה נכון?
"כן אני יודעת".
ו"תודה שאתה מזיין אותי".
ו"תודה שהבאת אותו לזיין אותי".
לא שומעים. תגידי שוב.
איך זה מרגיש לשלוח אליי יד באמצע שהוא טוחן אותך ולא למצוא דבר?
חשבת שעזבתי אותך לאנחות?
את מספיק נאנחת.
הם עפים על הגוף שלך.
לא רוצים להכיר את הפנימיות.
בשבילם את באמת חור.
הוא גומר בשאגה. האריה השואג. את מזוינת כמו פסל ישן שניעור לחיים, ללא פנים.
עושים עלייך תורות בדירה הזו בת"א. את היחידה אני נשבר.
העיר הזו מחרמנת יותר מכל עיר אחרת, אין מה לעשות.
את מאוננת על זה שהוא זיין אותך אח"כ ולא גומרת. אני קצת שמח שלא.
את אומרת שלא גמרת ונעזרת במחשבות על כך שזיינתי אותך פעם אחרונה.
כשהיית כבר סחוטה מזיונים ושימוש, כשהכוס שלך כאב וכבר לא יכולת להיות בתנוחה.
ולא רצית.
אבל אז אלו הרגעים שלי.
עכשיו את חור.
את הולכת לרגעים הללו של ההשפלה. של השימוש. איפה הדמעות? יש לך מזל שאת מרגישה לא ממש טוב היום.
אין רגישות. לא רואה ממטר. באטרף. את כואבת והזין שלי ממשיך להכאיב לך. מצידי תשימי משחה נגד כוויות בכוס שלך אח"כ. אחרי שאגמור. אחריי המבול.

ככל שקשה לך כך טוב לי יותר.
וככל שקשה לך וטוב לי יותר כך יותר טוב לך.

זו ההתמודדות הגדולה שאנחנו מדברים עליה?
אולי אין שום קושי.