"רוצה לבוא אליי לקפה?"
זה כוס שלא צבר הרבה קילומטרז'. ברור לי שהוא ותיק, אפילו כוס אספנות, אבל אצלי לא. וכידוע נרצה או לא, כוס, שלא צבר קילומטרז' (אצלנו) יהא בד"כ אטרקטיבי יותר מכוס מוכר ולא משנה כמה חכם יהיה הישן נושן.
לפני שלוש שנים הייתי רץ אליה. כאחוז אמוק. דיבוק.
הכי נשלט שיש.
שולח לה ווטס אפ : "אני הולך לישון".
אני יודע שהנשים לא יבינו ולא יתלהבו מזה אבל אנחנו גברים. יש לנו אפס או אחד במוח בעניינים האלה.
יש כאלה שאפילו יזלזלו : אתה צריך צל"ש שלא הלכת לסשן מישהי? כמה פתטי אתה יכול להיות.
אני? מאוד.
לכן הנשים, או רובכן, זה נראה פתטי בכלל לדבר על זה.
זה בגלל שאתן לא גברים.
לכוסיות יש יתרון על כולם. הם יכולות להיות מאוד מאוד טיפשות אבל כוס יפה הוא כוס מושך. נקודה. סימן קריעה.
לא משנה כמה חכמות אתן, לעולם לא תבינו איך אנחנו חושבים.
פעם הכרתי לשולט בדימוס מישהי.
כמעט התנצלתי כשאמרתי לו "אבל היא לא חכמה כל כך".
הוא אמר לי : "זה לא מעניין אותי, אני שולט עליה לא מנהל איתה שיחות פילוסופיות". זה היה מאכזב. כי הבחור היה חכם. "מיוחד". הוא היה מיוחם רגיל כזה. כמו כולנו. כל הייחוד שלנו מתאדה במיוחמות שלנו.
אתן יכולות לנסות להבין כיצד אנחנו חושבים בהתבסס על מעשינו הנלוזים או היפים בעבר.
אתן יכולות לשער כמה אנחנו בינאריים, אבל אתן לעולם לא תדעו עד כמה. אין לכם את המסוגלות הזו. טוב לרובכן. הכרתי נשים חרמניות. חרמניות כל כך שזה כמעט מביך. מצד שני לנשים האלה היו סטנדרטים גבוהים. הן הלכו איתי. כשאנחנו חרמנים הסטנדרטים שלנו נסוגים. "דבר בשם עצמך". טוב זה רק אני כך. רוב הגברים מזיינים רק כוסיות חכמות שעשו פוסט דוקטורט. הם לא הולכים עם כל אחת.
יש אקסיומה אצל הגברים (חוץ מהצבועים שאומרים שזה לא עושה להם את זה) : אם כוסית מתחילה איתך אתה צריך להיות גוסס כדי לא ללכת אליה.
אנחנו "יש זרם או אין זרם".
לעולם לא תחשבו כמו גבר.
גם הנשים שחושבות שהן חושבות כמו גבר, מוצצות עצמן בוכות יום או לילה אחד כי חשבו שהן חושבות כמו גבר. חוץ מכמה. אבל הן בטלות בשישים לטעמי לעומת הרוב הנשי שאני לפחות מכיר.
אנחנו יכולים להיות מצטייני דיקן אבל בכל הנוגע לעניין הזה הופכים לרצי קנקן.
נחמד לגלות מעט אפור ביניים כזה.
אז נותן לעצמי צל"ש.
הצל"ש הכי פתטי.
במלחמות צל"שים מחולקים הכי הרבה כשהמצב בשטח מסתבך.
וזה מצב מסובך.
לישון טוב יותר טוב מסשן עם כוסית?
לא תמיד.
לסשן מישהי רק כדי לגלות אח"כ שבא לך להקיא על עצמך.
אתה עושה עליה וי.
לעיתים הזונה עושה עליך וי הרבה יותר גדול. אבל כל עוד אתה חושב שזה אתה שמסמן את הוי אתה בסבבה.
זה מרוקן אותך.
אח"כ כשאתה מניע את הרכב, עוד לפני ששמת מוזיקה יש לך כמה שניות של שקט אמיתי עם עצמך.
ואז בא לך למות, אבל רק קצת, שהיית חרמן ודביל.
שבזבזת ערב מהחיים הקצרים שלך על סשן שלא נתן לך כלום למעט השתקה זמנית של היצר רק כדי לעורר כמו אצל כל מכור מן המניין, יצר חזק יותר שוב ושוב.
לא הפכתי לפחות חרמן.
הפכתי לחרמן על הרצף.
אבל הרבה יותר רחמן כלפיי.
טוב כל הדיבורים האלה עשו אותי חרמן
מי רוצה סשן?
אבל הכי ריקני שיש.
אם נצליח