שונות

"אבא..." שאר המלים עמומות. 

אני לא שומע אותו עם הרעש הזה שנועד למסך. מוזיקה. המנונים של שנות התשעים מספוטיפיי. היא אחראית על מוזיקת הזיונים שלנו. כדי שלא ישמעו מבחוץ. על הדרך נהנים ממוזיקה טובה. 

"לא עכשיו".

אמא ואבא מזדיינים. 

עד שאמא ואבא מזדיינים שום ילד לא יפריע לנו.

אחרי הזיון הוא שוב דופק בדלת. 

"הפלאפון שלי לא מטעין".

"עוד מעט נטפל בזה, יחזקאל" ( שם בדוי. לילד שלי לא קוראים יחזקאל)

זה היה כל כך חשוב להפריע לאמא ואבא שמזדיינים?

אמא ואבא גם צריכים להיטען. 

הסוללות שלהם גמורות.

אבל לפחות הם עדיין יכולים להטעין.