אז שאלתי אותה מה קורה עם הפנטזיה שלנו? זו הישנה. לא זו עם הטרמפיסטים. אף אחד לא ירצה את זה. כולם יחשבו שמצלמים אותם.
הפנטזיה האחרת. זו שאת בשר.
והיא נתנה לי אישור לגלגל את זה.
חמישה גברים יבואו אליה.
וביחד נזיין ונקרע לה את הצורה.
"לא אנאלי". נסתדר בלי זה אל תדאגי. תמיד אמרתי שחור תחת זה אובר רייטד. אם יש כוס.
גם לא בנאלי. תגידי שאני מזיין הכי גרוע בעולם, רק אל תגידי בואנה אתה בנאלי.
נכניס לה כל מיני דברים מעניינים לכוס.
נעביר אותה מאחד לאחד.
נישא אותה על כפיים, כמו מלכה.
נכאיב לה.
"החלטת כמה אלים זה יהיה"?
לא.
נגמיר אותה מלא. והיא תאבד נוזלים. ותקבל נוזלים. יש גם חובש לא לדאוג. אבל אין רופא בקהל.
או רופאה.
זונה.
פעורה.
אני רוצה לפעור את הרגליים של הכוסית הזו ואז לפעור את הכוס שלה ולהציג אותו לגברים הזרים שהיא לא מכירה. שלום זין זר.
לא צריך לומר שלום. באים מסשנים והולכים.
באתי גמרתי סישנתי.
היא תהיי על הרצפה.
כל הזמן עסוקה באחד הזיינים באוויר. אין מנוחה ליגעה.
אולי יהיה נשלט שיעסה לה את הלסת.
היא ביקשה להיות בלי כיסוי עיניים. לראות את הזרים מסתובבים סביבה ונועצים בה את טרפם. זונה אמיצה.
דם יזע עמל ודמעות. הרבה עמל.
חמישה גברים.
אנחנו כאן לתת לך שירות גברת.
אני יודע שעם הזונה הזו אני יכול לתת דרור ליצריי האפלים ביותר.
הברורים ביותר. הבוהקים. "הקיצוניים".
אצל הזונה הזו אני חוזר לחלק גדול ממני. זה שאני מעט חושש ממנו.
כשהשוט והקיין עושים סימנים והקרביים נותנים את אותותיהם.
כשהדם ניגר פסים פסים מהתחת שלה.
רק היא מסוגלת לספוג את הטירוף. ומתחננת לעוד. ו"די". ואז עוד קצת. כי תמיד אפשר עוד קצת.
לחוש את החזה שלי.
את הנשימות.
לא לשחק בכאילו. 50 גוונים.
אני מוציא והיא מקבלת. הצעה וקיבול.
אנחנו הכי שונים בעולם. ודי דומים.
לי יש רישיון לכל מיני דברים.
לה יש פטור מרוב הדברים.
שנינו אוהבים מאוד בני אדם. חושבים שבני אדם הם יצורים מדהימים ומעניינים (איכס)
היא מקועקעת כמעט מלידה.
כל קעקוע שלי הוא ממשבר אחר של אחד הגילאים.
יש פה קטע עם הטירוף. וכשהטירוף יוצא הוא יוצא. אני נותן למעט אנשים לראות אותו ממש. ולה אני נותן.
מוציא את הטירוף עם אנשים שמבינים אותו או אותי.
ואני יודע שאני שומר אותו. הטירוף לא יכול לצאת עם כל אחת.
והיא מבינה "בזה" יותר מכולן. צריכה את זה.
לשמחתי או לצערי.