טהרנים בד"כ הם הכי חארות.
ממש כמו הבן זונה מאחור שמצפצף לך כשאתה רוצה להשתלב בנתיב. הוא לא ייתן לך. הוא יראה שאתה מאותת כמו שלימדו אותך בשיעורי הנהיגה וישים גז, יידבק אלייך. ויצפצף. זכר אלפא רומיאו בחור תחת שלי.
אח"כ תראה אותו חותך בפראות אחרים. זה תמיד חוזר על עצמו. כמו הבנאליות של החיים.
טהרנים הם קקות. ממש כמו אוהבי האדם שמפזרים חיוכים וחברים של כולם, כולל החברים של החברים של החברים שלהם. "בטח, אתה יכול להביא אותו ל"על האש". "כמה שיותר זה יותר טוב".
לא זה לא. עדיף מעט כדי לעשות הרבה.
שמתי לב שאוהבי האדם שמצהירים על עצמם ככאלה, הם בד"כ הכי חארות. משקרים לעצמם ורגישים כמעט אך ורק לעצמם.
אבל זה לא היה אמור לצאת פוסט מרמור.
כל מה שבאתי לומר הוא : מי את שתבקרי את הנשוי שבוגד באשתו. את לא רוצה, אל תלכי איתו אבל מה את מזיינת את המוח עם ערכי מוסר כאילו את מאמא תרזה?
לא שיקרת אף פעם?
בגדתי באשתי. השקר הוא קודם כל כלפי עצמך. אתה נמצא עם נשים שמחזיקות ממך חצי אלהים אבל אתה יודע שאתה קליפת שום. כלום.
את האחראית על המוסר? אף פעם לא בגדת? בחבר? חברה? בעצמך? במדינה? "לא בגדתי". באותיות של דם. גם.
אני יודע מה זה לבגוד. לא בא לתרץ את זה. זה נורא. בשביל הבוגד בראש ובראשונה. טוב, גם עבור המקורננת.
בגידה נובעת מחולשה. כמו שקר. ומי מאיתנו לא חלש. כולנו חלשים. בני אדם שזקוקים לחיזוקים כל העת. יצורים בלתי נסבלים, לעיתים, עבור עצמם ועבור אחרים. החיים הם סה"כ יחידת זמן קצרה שעשויה מחרא וטוב. יש טוב אבל יש הרבה חרא. יש כאלה שאוכלים אותו עם כפית יש כאלה שמוסיפים ג'ינג'ר או עמבה להשכיח את הריח בריח אחר.
אל תשפטו אנשים חלשים. גם אתם חלשים. בתחומים אחרים. את הרי בת אדם שעוטה עלייך מסיכות ומנסה לשרוד כמו כולנו את היום ואת החיים האלה. אז אתם לא בוגדים בגבר שלכם, אבל אתם בוגדים כל הזמן. בטבע, במדינה, בחברה באנושיות. בערכי מוסר, בעצמכם.
ממש מיותר לתת הרצאות לבוגדים.
זה לא מקדם שום דבר (אלא אם הם מודעים, סובלים וממש רוצים שתניאו אותם מכך, שזה סיפור אחר)