אמור לי מי אוהב אותך ואומר לך בערך מי אתה.
אמור לי מי שונא אותך ואומר לך גם בערך מי אתה. הכל רק בערך.
אתם רק חושבים שאתם מכירים את האדם שישן לידכם בלילה או זו שזיינתן בפעם הראשונה כשראיתם אותו. זיון בפעם הראשונה לא אומר כלום. אפשר שתתפתח ממנו אינטימיות של ממש ואפשר שיהא חד פעמי.
את אל תתני לונילי לזיין אותך בפגישה השבוע. שיזיע. שחקי את המשחק. הרי מה יהיה אם לא יתקשר?
כאילו שבפגישה השנייה שלא יתקשר, תרגישי טוב יותר.
בתי הקברות מלאים אנשים אחרי קרבות אהבה שאהבו אנשים אחרים ועדיין מתו בלי שבאמת הכירו אותם.
אני שואל את עצמי : מה, היא לא רואה את העליבות המוסתרת היטב וגלויה עד לזרא שקיימת בי?
הרי אני מזכיר לה במעשים יום יום שלא כדאי לה.
היא קוראת כאן ובע"פ ונמלכת מהדרך. ואז אני מנסה לתקן במלים.
ואז מה שנוצר הוא פאצ'ים של מלים על מלים. קילומטרים רבים של משפטי רטייה ורתיעה בואכה שד' משה דיין, גיבור ישראל. אבוש דום.
לעיתים זה מצליח לי. אין בי רוע פנימי אלא רק על פני השטח. רוע הכי גחמתי שיש. שטניות אד הוק, אבל ברמת הילד. ואני באמת אוהב. כך אני אוהב ותארי לך מה עושה לאדם ששונא.
שנאה זו חולשה אז אני משתדל לא לשנוא. משתדל גם להיות חזק. בעיקר כלפי חוץ. כך יוצא שאני אדם עם בטחון עצמי רב יחסית, אבל חרד כל העת מהחולשה שלו כלפי אחרים.
לא רוצה שאחרים יהיו בעלי עוצמה מולי, אז כנראה מחליש אותם ואת העוצמה שלהם עליי מצד שני, זה לא פספוס של כל העניין האינטימיות המזוינת הזו?
כלפי עצמי אין לי בעיות להיות חלש. זה אזור שאני מתנהל בו בטבעיות. להיות מודע לחולשות שלך זה הכי חזק. אני גם מודע היטב לחוזקות שלי. אני בכלל מודע. הלוואי שהייתי פחות.
כל הפער הזה הוא מקור ל"מיוחדות" שהייתי מוותר עליה בשנייה.
אז היא קוראת כאן מדיי פעם וזה גורם לה לסגת.
זה משחק באש.
שאלף כבאים לא יצליחו לכבות. גם לא עם קצף. היא מתגלחת עליי.
סרוגייט מצטיין של רגשות ושונות ועוד בחינם. היא לא משלמת על זה.
אין ארוחות חינם והיא עוד תשלם על זה.
עדיף לה לברוח ולצמצם נזקים היא שואלת, מתייעצת עם אחרות.
אבל אז אני מפזר לה אבקת קסמים ומערפל אותה ומראה לה כמה אני מיוחד, מיוחם ומיוחל והיא מתרצה.
יום אחד אעבור קטגוריה. אצלה.
מחיבה לשנאה. אסור לכתוב את המילה המפורשת - אהבה. מותר לומר.
זה קורה כאן ובכל מקום כל הזמן.
בתי הקברות, נגיד של המקום הזה, מלאים שולטים ובמקרה שלי "אחרים", שהיו פעם שמש העמים וכעת "בני זונות מזדיינים בתחת" (מה רע בזיונים בתחת?)
אני מזכיר לך ששנאה זו חולשה. וחולשה זה לחלשים.
תזכרי את זה כשתוציאי אותי מהמגירה הטובה הפתוחה ותכניסי אותי למגירה הרעה הנעולה כשתעשי לי או לי המשתקף בך, המרה.