סולימאני נקבר עם מכתב המלצה מחמינאי ומנסראללה.
טוב שלא ציידו אותו גם במקל הליכה, צידה וכמה מעות לעולם הבא.
מחכות לו 72 בתולות? איזה מן פרס זה? בתולות? לא יודעות למצוץ, אתה לא יכול ללחוש להם דברים כשהזין שלך חונה בכוס שלהן, אתה לא יכול להצליף בהן, (אני לא ממליץ לבתולות אפילו בגן עדן על בדס"מ לפני זין שחודר אותן), לקשור (או לאזוק, לשולטים עצלנים. "מותק, אומנם אני ספק שירות, אבל תמצאי מישהו אחר שיקשור אותך". אחרי זה צריך לפרום את כל זה. יותר מדיי עבודה החרא הזה. והשולטים הכי עצלנים "זונה, הבאתי מישהו שיקשור אותך") איזה סוגריים ארוכים, מי זוכר מה רציתי לומר בכלל? המממ. אה, "גן עדן". "תהיה עדין איתי". אבל מותק אני לא יכול להיות עדין, עברתי את השלב הזה. "אני רוצה לעשות את זה עם מישהו שאני אוהבת/מישהו להתחתן/לרוץ איתו".
זה גן עדן זה? 72 בתולות וכולן בוכות אחרי הפעם הראשונה. סיוט. ומתאהבות בך. כל ה-72. פתאום, בגן העדן הזה אתה מתאים לכולן. רק בגלל שביתקת אותן. בערך מה שקורה על כדור הארץ.
בגן עדן האמיתי שלי יש 72 שרמוטות. מנוסות. "יותר חזק", "זה כל מה שיש לך"? "תכאיב לי, אבוש", "תקרע אותי", "אתה ספק שירות נכון, אז למה איחרת?" תמיד רציתי שטכנאי של סלקום יזיין אותי" דיבורים מלוכלכים. חוזי פרצלציה.
אם מישהו או מישהי היתה צריכה לכתוב מכתב המלצה שייטמן איתה או איתו בקבר במי הייתם בוחרים?
בחבר שלכם שמכיר את החולשות או הנשלטת שלך שמכירה בעיקר את החוזקות? אתם בכלל צריכים מכתב המלצה?
הייתם "שולטים" טובים?הייתן "נשלטות" מלמטה? "אחרים" מהצדדים? בני אדם רעים? מתחזים לשולטים? מתחזים לבני אדם? מי הם ממליצי היושר והעוקם שלכם?
כשאמות אני תורם את גופי למגע. לא לפני שאשאיר הוראות מדויקות על גילוח איזורים מסוימים טוב טוב. לרווחת הנוגעת. ניתן ליהנות כמה שעות לפני הריקבון. מצד שני, את יכולה להקפיא אותי ולעשות בי נקרופיליה.
מה אכפת לי. אני מת. המוות הוא לא הבעיה. המוות הוא הפתרון.
המציג אינו בדיכאון. הוא פשוט מציג והוא עצלן מדיי מכדי להיות. החיים גם ככה חרא לא צריך להיות בדאון בשל כך.