אתה חופשיים? יש לכם חירות?
אתם לא עבדים של הזין שלכם? של צומי? של לייקים? של אהבה? של כסף? של מעמד? עבדים של מכנה משותף רחב מדיי? של האגו? של אני מיוחד? אני מיוחם? אני מיוחס? עבדים ליחס? אפילו קר, רק יחס. של מונה צפיות? של אוכל? של ספורט? של סמים? של אלכוהול? של תקשורת המונים? של התקשרות אין אונים? מעללים? עללים? סקסיות מונוזיגוטית? מותק, את לא יכולה להיות לא סקסית. זה או שלא נולדת ככה או שכן. כמו שאני לא יכול להיות מה שאת רוצה שאהיה. ככה נולדתי. אנחנו עבדים של מנת הכאב שאנחנו צריכים ואפילו לא מודעים לה. כאב כזה של שוקולד מריר. איך את עם שוקולד לבן?
עכשיו עם כל הגבלות התנועה, הגבלות ההתכנסות, הגבלות הקרבה, ההגבלות על זיונים של בוגדים וכאלה שביחסים פתוחים החירות פחתה.
אבל הסגר הזה על החירות הפיזית מאפשר או מאלץ יותר ויותר חירות מחשבתית. לפחות לי. זה לא אומר שזה טוב או רע. לעיתים, חירות יתר היא קללה, אבל לפחות יש זמן לעבד את הדברים בתקווה גם לאבד חלק מהם ולנצור אחרים.
חירות היא להעביר כח לאחר. חירות היא לא לפחד.
חירות היא לשלוט כמו שאתה אוהב, אם אתה בכלל אוהב ולא כספק שירות. חירות היא לומר לה "שמעי מותק אני לא שולט לבקשתך, אני לא ליצן החצר שלך, אני לא שולט המחמד שלך". אני השולט שלי וגם זה בקושי. ברור שיש כזה דבר שליטה וברור שזה הכי מעמיד לי את הזין, אבל אם הייתי צריך לבחור בין "מפגר ללא מפגר", אז הייתי לא מהסס וקובע שכל העסק מפגר. אין דבר כזה הגדרות בשליטה, יש את רק מה שאני אומר לך לעשות וגם זה במשורה. אבל אם כבר אני מבקש ממך לעשות את עושה. אם תרצי, השליטה שלי בך היא בלתי קיימת עד גחמתית. אבל שהגחמתיות היא מומחיות ואורך חיים זה מבטיח עניין. לא רוצה? לכי לשולט/אחר. בכל מקרה, אל תלכי לדאדי אחר. זה חוזה לא מוסרי, אבל עדיין את חייבת לעמוד בו. וביננו זה מה שמספיק לי. שאת עומדת בו.
כמה חירות יש לך? לי? שנאה היא לא חירות זה ברור. שנאה היא שעבוד של הנפש. האם אהבה היא חירות? ברור תגידי. לא ברור בכלל. אהבה היא הכלא הכי קשה שיש. כלא של רגש.
חירות היא פחד גדול. כי עכשיו יש חופש לבחור, גם אם מדומה ומי רוצה בכלל לבחור. לבחור זה לוותר על משהו ולוותר זה הכי קשה.
מאחל לי שתהיה לי חירות מחשבתית שגם איתה אולי לא אעשה דבר בפועל, לפחות שתהיה. שאחשוב שיש לי חירות תודעתית, שתהיי לי את האפשרות לחירות, הכנה לחופש, שאולי בפועל לא אהיה חופשי, אבל ארגיש חופשי.