אני אוהבת את הריח...

אני חייבת להודות שמעולם לא קיבלתי את המסרון הידוע לשמצה "ערה?". אולי בגלל שאני מהדור שבו הוא נהפך לבדיחה או כי אני מזדיינת עם גברים קצת יותר מקוריים, אבל תמיד קיבלתי מסרונים טיפה יותר ידידותיים למשתמשת, מהקל אל הכבד: "את יוצאת הערב?" , "רוצה להפגש?" , "FUCK-FEST?" , "זין?" וכו'. למרות שאני מוכרחה להודות שאם אי פעם אקבל "ערה?" זה יעלה לי חיוך מבצבץ שיניים ולו רק כי אני אבין שקלישאה היא קלישאה כי קלישאה זה חמוד.
עם השנים בהן הפכתי מסקרנית לפעילה לשרמוטה, או כמו שאני מעדיפה לומר "שנות המחקר" שלי, הגעתי למסקנה שזה לא באמת משנה מה יהיה כתוב על המסך שלי, אם אני חרמנית אני שם ואם לא.. תלוי בלוח הזמנים שלי.
סקרנית:
כשהייתי נערה מתבגרת לא היו לי הרבה סטוצים, אז עוד הייתי מאמינה במערכות יחסים מונוגמיות עם פלירטוטים אפלטונים מהצד, מחשוף שופע, חצאית קצרצרה, חצי חיוך ונפנוף שיער וזה היה מספיק בשביל למלא את היצר הרע שבתוכי עד פעם הבאה שאני והחבר שלי היינו נפגשים לעשות את הנאסטי-נאסטי בין הסדינים. אז המסרונים שהייתי מקבלת ושולחת היו יותר בסגנון ה"מתגעגע אלייך" , "סופרת את השניות" ו-"אני אוהב/ת אותך". שלא תבינו אותי לא נכון, יש בי חלק שמתגעגע למסרונים האלה ולפעמים אני גם מנסה לחקות אותם עם הסטוצים שלי, כמובן בצד הציני והדי ממורמר של החיים אבל עדיין לפעמים יש את ניצוץ הרומנטיקה מבין האותיות המלוכלכות.
בשנות ההתבגרות שלי הייתי ידועה בתור זאת שלא היה לה רגע אחד ללא בן זוג, זה היה כייף, לא להרגיש מזה להיות לבד, שתמיד תהיה לי את שיחת הטלפון הזאת בסוף היום רק כי רצינו להגיד לילה טוב וכמובן - החלק הכי טוב לכל נערה מתבגרת סקרנית במיניותה - תמיד היה לי סקס. כמו שפנפנים, זה לא סתם ביטוי, כמה שהייתי מזדיינת, אני בשוק שלא שחקתי את הצנרת. אם החבר שלי היה מגיע אליי לסוף שבוע, בספק והיינו מרימים ראש לאוויר. למעלה, למטה, בצדדים. אנאלי? לא, טוב אולי כן. משחקי שליטה, משחקי תפקידים, עם שמיכה מעל, בלי שמיכה מעל, להדליק את המזגן תוך כדי או רק אחרי? זה תמיד תלוי בעונות, וברמת ההזעה של הבן זוג. אבל כמו שהרולינג סטונס אמרו, לא יכולתי להגיע לסיפוק.
אחרי שחוויתי את האורגזמה הראשונה שלי וזה הפסיק להיות מיתוס, אני ראיתי פרפרים. והעולם הפך להיות המירוץ לאורגזמה.
פעילה:
כשהייתי בת 18 פגשתי את בן הזוג הרציני הראשון שלי,היינו כמעט שנתיים ביחד ומה לא עשינו. את אלכס הכרתי שבוע אחרי שנפרדתי מהחבר שלפניו, כל מה שרציתי זה סטוץ. הסטוץ הראשון שלי, לא פחות ולא יותר. יצאתי למסיבה עם חברים וראיתי אותו. החלטתי שאיתו אני חוזרת הביתה, יצאנו החוצה, ישבנו על הספסלים ודיברנו, כשהגיע הזמן ללכת הביתה הוא תפס איתנו מונית לרמת השרון. הגענו אליי הביתה והעניינים התחממו, לא לפני שהבנתי שהוא בתול וזה רק ריגש אותי. לא רק שזה הסטוץ הראשון שלי זה גם הסקס הראשון שלו. אני חייבת להודות, זה היה גרוע. הפכתי מפעילה מינית מנוסה לילדה בת 15 שלא יודעת מה עושים, והסקס היה מביך ומגושם. אין צורך לומר שלא גמרתי וכבר הייתי שתי שניות מלחתום על הסטוץ הראשון שלי כישלון. ואז המסרונים הגיעו. החלפנו טלפונים והתחלנו להתכתב אחד עם השניה וזה היה הסוף, הסטוץ הראשון שלי לא רק כשל כסטוץ אלא הפך למערכת יחסים ארוכת טווח ומתישה. הדבר הכי טוב שיצא זה הסקס, כי כמו שאמרו, סקס זה כמו פיצה גם כשזה לא טוב... זה די טוב. מעבר לזה, גם יכולתי לעצב את מוחו המיני הטרם מעוצב לפי רצוני, ללמד אותו איך אני אוהבת שיורדים לי, איך אני אוהבת שעושים לי ביד והכי חשוב - איך אני אוהבת שמזיינים אותי. לא עברו כמה שבועות והבנתי שזה הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים. לא פעם, לא פעמיים ולפעמים אפילו יותר משלוש פעמים גמרתי במשגל אחד בודד. אויש, כמה שזה היה מרענן. חינכתי סקס מאשין לתפארת מדינת ישראל. היינו מזדיינים בוקר, צהריים ערב ולפעמים אפילו מתעוררים באמצע הלילה בשביל להזדיין עוד קצת. ככל שהתקדמנו כך המסרונים נהיו מלוכלכים: "מה הייתי עושה לך אם היית פה לידי" , "מה אתה לובש?" , "אולי כשתבואי אליי ננסה אנאלי?" ביי, ביי רומנטיקה, שלום סקס מלוכלך.
שרמוטה:
כשאני ואלכס נפרדנו הרגשתי כאילו עולמי חרב, מעבר לכל האהבה והשטויות, הסקס הכי טוב שלי, מכונת המין האישית שלי הולך להביא דאבל וטריפל אורגזמות לבנות אחרות, שכמובן לא יטרחו לשלוח מכתב תודה למחנכת. הייתי חייבת לספור הפסדים ולמצוא את היורש. ואז - נאבדתי.
שנות העשרים שלי התחילו ואיתן הסטוצים. כבר שנתיים שאני מזדיינת בלי קשר לאהבה או בחלק מהמקרים אפילו לא חיבה אחת לרפואה. וככה גם המסרונים השתנו. אם מסתכלים היום בפלאפון שלי ומתעלמים מהודעות של חברים ההודעות היחידות שיש באופק אלה הודעות מסוג "אני חרמנית" , "השותף שלי לא ישן בדירה היום" , "הייתי ממש רועשת או רק קצת?" , "שכחת את התחתונים שלך אצלי" ו- "וויסקי איז נו פרינד אוף מיין".
יותר מידי זמן שלא חוויתי סקס באמת טוב, מהאלה שלא צריך לזייף כלום, כאלה שאני לא צריכה לעצום עיניים ולהתרכז לאורגזמה, כאלה שאני לא צריכה לעזור לעצמי עם אצבע על הדגדגן בזמן דוגי חסר קצב. שוב, שלא תקפצו למסקנות שגויות, אני כן גומרת בסטוצים שלי, אני אגיע לאורגזמה ויהי מה. אבל זה דורש מאמץ, עבודה. אני שונאת סטוצים חדשים, מילא אלה שאני ממחזרת אבל החדשים? מה אם נפלתי על מישהו שלא גזר ציפורניים נכון? (או גזר ציפורניים כמו גבר), מה אם הוא לא התגלח היום בבוקר וכשהוא ירד לי אני ארגיש כאילו פומפייה מלקקת לי אותי? ובעיה הכי גדולה, ההימור שבהימורים כשזה מגיע לסטוצים: מה אם יש לו פרצוף סקס ממש, ממש מצחיק?


אבל אני לא מתלוננת, קשים הם חייה של ערה.