כזאת אנוכי

היא עומדת במטבח ושוטפת את מעט הכלים שנותרו בכיור,
המים זורמים והיא מזמזמת לעצמה איזה שיר
אין סיכוי שתשמע את הצעדים מאחוריה.

לפתע, היא מרגישה, ומסתובבת
ולשבריר שניה היא רואה את הפחד בהתגלמותו
הוא גומע את המרחק שנותר ביניהם בשני צעדים מהירים. כוס שטופה נופלת לרצפה ומתנפצת.
ביד אחת עטויה בכפפת עור הוא חוסם את פיה שלא תצעק
ביד השניה הוא מצמיד לה סכין לגרון
מעולם לא חשבה שאפשר לפחד ככה, הרגליים שלה הופכות למים.

הוא גורר אותה לספה בסלון ומשכיב על הבטן. היא מנסה להאבק קצת אבל
הברך שלו מונחת עליה מונעת תזוזה והיא כמעט נחנקת מחוסר אויר
מגישה איך ידיה נקשרות, נלפפות זו אל זו
על עיניה מוצמד כיסוי
אל פיה מחסום.
עכשיו היא חסרת ישע לחלוטין ופתאום יש שקט.
בשקט שנוצר היא מנסה להשיב לעצמה את הנשימה שאבדה לה.

אחר כך הוא מרים אותה לישיבה והיא מרגישה מתכת קרה נצמדת לה אל הבטן.
הוא מדבר:
שימי לב,
המספריים האלה חדות ביותר- תזוזה קטנה שלך והן יגזרו אותך במקום את הבגדים!

היא עוצרת את נשימה. מרגישה איך המספריים גוזרות את הבד של חולצתה מלפנים ועד הצוואר
ועוברות אל שרוול ימין ומיד אל שמאל
הוא תולש את שארית הבד
האויר החשוף נוגע בגופה העירום והיא מצטמררת.

הוא משכיב אותה על הגב ועל ידיה הקשורות
היא מרגישה את מכנסיה נמשכות כלפי מטה ומנסה לבעוט בשארית כוחותיה, בבהלה שהולכת וגוברת
לו היתה יכולה היתה מתחננת על נפשה אבל פיה חסום.
עכשיו היא עירומה לגמרי
והוא מקים אותה במהירות ודוחף אותה במסדרונות הדירה.
רגליה מכירות את הדרך. הם בחדר השינה.

הוא משכיב אותה על הגב על המיטה המסודרת נשכב מעליה ומרתק אותה למיטה
רגליו פותחות את רגליה לפישוק. היא מנסה להאבק אבל אין לה סיכוי
היא מרגישה את ידו על ערוותה ממששת ובודקת
ולפתע חפץ ארוך ועבה ננעץ בתוכה. היא מרגישה רטט פנימי
ןלשניה אחת היא כל כך מופתעת שהיא מפסיקה להאבק. הוא הכניס לתוכה ויברטור! הוא רוצה לראות אותה נהנית
הפחד מתחלף בכעס
היא לא תתן לו את זה!
אבל אז הוא קם ובמהירות קושר את רגליה זו לזו.
היא עקודה על מיטתה שלה ובתוכה רטט
ובעל כורחה כאילו לא שייך אליה כלל, גופה מגיב אליו בגלים קטנים של תשוקה.
היא מנסה להלחם בזה אבל זה רק מחריף את המצב. מרגע לרגע גופה נכנע לתחושות מענגות
הוא מסובב אותה אל בטנה והיא בקושי מרגישה
אבל אז היא שומעת שריקה
וכאב מפלח את גבה
ועוד אחד ועוד אחד
העונג פוסק. הכאב משתלט עליה ואין מפלט היא צורחת אל תוך המחסום שעל פיה אבל כל שנשמע הן רק נאקות עמומות.
לבסוף היא מרפה
הויברטור בתוכה ממשיך לשלח בה גלים והכאב הבלתי נסבל בגבה...
התחושות מתערבבות זו בזו
עונג וכאב
כאב ועונג
ופתאום היא לא מצליחה להפריד ביניהן ופתאום גם לא אכפת לה יותר. היא מגיעה אל השיא. היא מרחפת
ובאותה שניה בדיוק היא מרגישה אותו חודר אליה מאחור...

ואז היא מתעוררת.
אור מאפיר של בוקר חודר מבעד לחלון והרוח מרעידה את הוילונות, ובמיטה הגדולה- היא, וליבה הדופק.




זה מה שקורה כששותים קפה חזק לפני השינה :)