כזאת אנוכי

חבר יקר שלח לי סיפור וביקש שאפרסם אותו בבלוג שלי.

אחר כך הוא שאל אותי אם הסיפור השפיע עליי.

לא תמיד אני יודעת לענות על זה

השפעה היא עניין מוזר

אבל בלילה חלמתי

שאני הולכת לראיון עבודה.

חדר ההמתנה נמצא בבניין חדש וקר. קירות לבנים, חסרי יחוד.

אחרי המתנה של כמה זמן אני מוזמנת להכנס לחדר לראיון.

אני מקבלת שקית ובפנים בגדים שעליי ללבוש

בגדים של שפחה.

רק אחרי שאני מסיימת להתלבש

ואומרת שאני מוכנה

אני נזכרת שלא שמתי את קולר הקטיפה השחור שהיה שם

אני קצת נלחצת מזה

ומקווה שזה לא ייחשב לרעתי.

אחר כך, האישה האחראית משכיבה אותי על הרצפה ומשתעשעת בי בכל מיני דרכים.

כשהתעוררתי ישר נזכרתי בקולר הקטיפה השחור

וידעתי שיש לי תשובה לשאלה שלו.