לפני 16 שנים. יום ראשון, 28 בפברואר 2010 בשעה 2:14
מרגישה שונה (הטוב והיפה בגילי)
תמיד הרגשתי שונה
מתקוממת כלפי צרות המוח של האנשים,
תמיד נלחמת, נאבקת, לא נכנעת בקלות.
ואנחנו כבני אדם קשה לנו להכנס לנשמתנו ולראות את הטוב והרע שבנו.
מדוע אנחנו משקרים לעצמנו.
ואני למדתי לאהוב את עצמי, לאהוב גם את השונה בי, החריג שבי (מהמוסכמות)
למדתי לא לשקר לעצמי, למדתי להגיד לא, לסלוח ולמחול על העבר, על חטאים שחטאו לי וחטאתי לאחרים.
סולחת על קמטים חדשים שנוצרים ואחרים שיוצרו, על היופי שהולך ונעלם.
עדיין אופטימית ותאוות חיים