אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים שסיפרתי לעצמי

ואולי לא היו הדברים מעולם
הירהורים, רצונות, מחשבות, רגשות

(ברצוני להתנצל בפניי קוראיי, אני דיסלקטית לכן רושמת לפעמים בשגיאות כתיב,
לא מצליחה לראותם למרות שאני קוראת את החומר כמה פעמים)
לפני 14 שנים. 1 במרץ 2010 בשעה 3:18

הכאב שלא חודל
העצב שבלב
על אובדן הנעורים
אובדן התמימות
החיים שאבדו

נזכרת
תמיד זוכרת
את האחות שהייתה
ואיננה

דמעות זולגות על לחיי
מתי אתגבר
עברו מאז 37 ש'
ועדיין הכאב
הכאב שלא נגמר.......

בלוסום​(לא בעסק) - לאברהם טל בשיר "הזמן עושה את שלו" יש שורה שבעיני היא פשוט אלמותית: הוא שר "הזמן עושה את שלו" ואז חוזר על המילה "שלו" אך זה נשמע "לא, לא לא"...

בכל מקרה, היתי מתימרת ומעיזה לומר שאולי זה לא כל כך קשור לאחות שהיתה, אלא כבר אמירה ובכיה על החיים שלך עצמך? תקני אותי אם אני טועה וצר לי אם פוגעת..
לפני 14 שנים
צפונית מהמרכז​(שולטת) - פולינה יקרה
(יתכן שיש אמת בדבריך, נתת לי נקודת מבט חדשה, חייבת להרהר בזה)
אחותי ואני גדלנו כתאומות (רק שנה הפרידה בנינו)
הלכנו לגן ביחד, לבית הספר, הרבצנו, אהבנו,הינו באותה חברה תמיד ביחד.
לא מבכה את חיי
היה טוב היה גם רע
ותמיד למדתי וגדלתי
ועדין מבכה על האובדן
(אין לי עוד אחיות)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י