לפני 11 שנים. 8 ביולי 2013 בשעה 8:23
ורק אחרי שסיימנו לדבר, הבנתי פתאום, איך עשינו סיבוב שלם.
איך חזרנו בדיוק לאן שהייתי בהתחלה, רק מובן יותר לי, ויותר בשבילך.
כי אני פה, רק בגללך.
וכל מה שיקרה כאן - לא חשוב בעיניי אלא רק דרך עינייך. ואם משהו כאן הוא חשוב לך - שם תמצאי גם אותי, קשוב, מחכה. בלי מילים. בלי לשפוט. רק בשבילך.
כמו זרקור הסורק את החשיכה, והעיניים הולכות אחריו, מתמקדות רק במה שבחר להאיר, רואות רק את הצללים שאורו מטיל.
ואני, עומד שם, תמיד מוכן להחליף את הנורה, לנקות את הזכוכית. גם בדמעות, אם צריך.
שלך,
תמיד.