לפני 11 שנים. 13 באוגוסט 2013 בשעה 8:08
אני זקוק לך, גבירתי, תמיד.
צריך את הנוכחות העוטפת שלך סביבי, לשמוע את קולך. לדעת שאת איתי, שומרת עלי, מכילה.
אבל לפעמים זה אפילו יותר מזה.
אני מרגיש תשוקה בלתי נשלטת כמעט, להיות שלך, בגופי, בכל חושיי.
להרגיש אותך נוגעת ומשתעשעת בכל סנטימטר של עורי החשוף כולו למולך.
לטעום כל אצבע ואצבע ברגלך.
לטבול בך פניי, להתמלא בריחך.
לאמץ אוזניי לשמוע כל גוון קטן בהוראותייך
והפרס הגדול - לראות אותך כשאת שולטת בי. מתענגת עליי.
כל כך רוצה להיות שלך, עד שקשה לי לחשוב על כל דבר אחר.
עד שהגוף נע בחוסר נחת על הכסא.
עד שהמכנס בקושי מצליח להחזיק את האיבר המתנפח, הכואב. (התחתונים כבר ויתרו מזמן...)
עד שאפילו לכתוב את השורות האלה הופך להיות מאמץ אדיר, מול הרצון, פשוט להיות שלך...