שטרות קניין.

אז זה קרה סוף סוף.

לאחר כל כך הרבה דחיות ועיכובים, ביטולים מאולצים, זה הגיע. אירוע שחיכיתי לו בתערובת של פחד וציפייה מסוקרנת - הסשן המשולש.

לא היה קל.

היה מביך, ממש כמו שחשבתי שיהיה, ולפעמים גם יותר. אבל בזכות גבירתנו, זה היה אפשרי.

ובזכות אחותי, שצייתנותה המופלאה הקלה עליי כל כך לבוא בעקבותיה.  

לא היתה דרך אחרת להצליח בזה, מלבד להפוך עצמי לכלי, לשימושה של גבירתי. להוציא כל מחשבה מהראש, ולהתרכז בה בלבד.

והופתעתי לראות כמה הכל הופך להיות כל קל מתוך העמדה הזו - ואפילו, להנות לפעמים... (מותר לי להגיד שנהניתי, גבירתי ?)

לפני הסשן גבירתי כתבה לי שאני אעמוד בזה אם אצליח "לעמוד על קצה הבניין, ולהסתכל אל הנוף, לא למטה." https://mail.google.com/mail/images/cleardot.gif   והיה בהחלט מה לראות.

זכיתי לראות את גבירתנו מאושרת במידה שלא הכרתי.

והאור הזה, שראיתי על פניה, ילווה אותי עוד הרבה זמן.