לראות אותה היום.
אני כל כך רוצה. אפילו לרגע קצר. להביט בפניה, להרגיש אותה לכמה שניות...
אני מבקש, והיא, נדיבה כתמיד, נעתרת.
מגיע למקום שצויין בהודעה. מחכה במכונית. מביט בשעון - הצלחתי לאחר רק בדקות בודדות, למרות נסיעה ארוכה בתנועה של שעות העומס.
מתרגש כמעט כמו לפני פגישה ראשונה, כשיודעים שכל דקה חשובה, וצריך להתנהל נכון כדי להשאיר רושם ראשוני מוצלח. ודווקא אז מתבלבלים, ולא זוכרים את כל התכניות שהיו לנו, בשעות שלפני.
דלת המכונית נפתחת, והיא מתיישבת לידי. אני מביט בה, ומרשה לעצמי רגע של חיוך מאושר, בלי לעשות כלום, פשוט לשמוח שהיא כאן איתי.
מקרב את פניי אל הצוואר, איזה כיף להריח אותה כל כך מקרוב...רק פה הייתי יכול להישאר איזה רבע שעה.
אבל הזמן קצר. זו לא פגישה. בקושי מבט אחד מהיר.
אני שולח יד לליטוף חפוז. עובר בשפתיי על המצח, וחוזר לרקות, ושוב לצוואר. משאיר שם נשיקה עדינה, ועוד אחת.
היא מלטפת לי את העורף ואומרת: "נשאר כאן קצת שיער מיותר..." ויוצאת מהמכונית.
הדלת נסגרת, ואני מביט בה מתרחקת, כל כך רוצה שתישאר איתי, רק עוד קצת...
לפחות קיבלתי 3 דקות של אושר.
