אני שוכב בגבי על המיטה, להוראת גבירתי. מנחש מה יהיה האתגר הבא, ומקווה לעמוד בו.
היא מורחת את ידיה בקרם ריחני או בשמן חלקלק, וניגשת ישר לעניין.
היא סכה בידה את איבר הזקוף למחצה. כשהיא מחליקה בידה לאורכו. זה נעים כל כך...והוא מתעורר ברגע.
אני מביט בגבירתי. המבט המחורמן והמרוכז שלה, משגע אותי. גורם לי להרגיש כמו יצירה שהיא עובדת עליה, כמו איזה פרוייקט מיוחד.
הריגוש מתגבר.
אני מתחיל להניע את האגן בתנועות בלתי נשלטות כמעט, רוצה לקבל עוד ועוד.
אבל גבירתי עוצרת אותי בגערה אחת, ואני מכריח את עצמי להירגע מעט.
ועכשיו גם הרגישות מתגברת.
אני מרגיש את האורגזמה הולכת וקרבה, רוצה אותה כל כך, ויודע שהיא אסורה עליי.
"אני אגמור ככה" אני פונה לגבירתי בתחינה, והיא מניחה לי לרגע...אבל רק לרגע.
הגירוי המטריף והמענה חוזר ומתעצם. אני פוחד שבבעוד שניה - אכשל. ואם לא בזו, אז בזו שאחריה, ויש כל כך הרבה כאלה...
"בבקשה גבירתי" אני מתחנן. "תפסיקי או שתרשי לי לגמור..."
אבל היא רק מחייכת ומנידה בראשה לשלילה.
אני מבין כי אין לי סיכוי להצליח לבדי. מפסיק להילחם, ומסיר את כל ההגנות והמחסומים.
נותן את כולי בידיה של גבירתי, שתעשה בי כרצונה.
נותן לה להחזיק אותי שם, בנקודה הזו שבין ה"כמעט" ל"יותר מדי", ויודע שבתנועה קלה לכאן או לכאן, היא תקבע הכל.
וכשאני הופך לכלי בלבד לרצונה, לחפץ בידיה, אני מבין עד כמה אני שלה.
