לפני 16 שנים. 27 באוקטובר 2008 בשעה 15:17
פתאום
עננים
הכל שחור
אפילו האפור
אני מביט פנימה
ורואה חור
עמוק
בלי תחתית
הוא תמיד היה שם
וכלום לא יכסה עליו
אני מביט החוצה
ורואה הכל
אך הכל שהוא חסר משמעות
עבורי
כרגע
ונראה שכל המשמעות שהייתה קודם
היא שקר אחד גדול
בא לי להיעלם
אבל שאיש לא ירגיש בחסרוני
בא לי להיעלם
כאילו מעולם לא הייתי
כבלים
מעכבים את היעלמותי
כבלים של מציאות
כבלים של מחויבות
למרות שכבלי הרצון - פקעו ואינם עוד
אינני יכול להיעלם
להימחות
מבלי להכות גלים
זה לא מצחיק יותר
תעצרו
אני רוצה לרדת
הסיבוב הראשון היה כיף
השני היה מעייף
השלישי משעמם
וברביעי כבר בא לי להקיא
זהו הסיבוב ה-11
אני חסר הכרה
כבר הקאתי מזמן
ובעין אחת פקוחה
אני רואה את הסיבוב הבא מגיע
זה שיביא אחריו
עוד סיבוב
ועוד אחד
נמאס לי
כבר אמרתי?
כבדו אותי בבקשה
אל תגיבו!