הבלוג של לי

אני נעה מולך
עם שבעה צעיפים,
חלקם מגלים,
חלקם מכסים.
זכרונות עמומים,
כאבים ישנים,
פיתויים חדשים,
עינוגי בשרים.

ומתחת לצעיף האחרון,
אתה מגלה שיש פיתיון.
הרקדנית שלך לא רק אישה,
היא גם ילדה שמצפה,
שיש גבר אחד,
שהוא אתה,
שידע לקרוא אותה.

כשהשעון יצלצל היום חצות,
העכברים לא יהפכו לכרכרות,
שמלת הנשף לא תוצא מן הארון,
אני מחכה לך שוב, כמו ביום הראשון.