אמשיך להיות פרובוקטיבית.
אתמול היו מצעדי גאווה. נכחתי בשניים. היה לי כיף בשנייהם ולמרות השמש הקופחת לא נשרפתי ולא התייבשתי, הישג מרשים אם יורשה לי לומר.
כיוון שצעדתי במצעד ה"אלטרנטיבי רדיקלי"(כזו הסתה - http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=9180=url - לא ראיתי הרבה זמן... לפחות חודש...) לא יצא לי לשמוע את הנאומים של הדוברים לפני שהמצעד העירוני המסורתי יצא לדרך. נו שוין.
אולם כאשר הגעתי הבייתה אתמול לאחר כל ההתרחשויות הופתעתי לקרוא את הכתבה הזו - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1173669.html=url - ב"הארץ" שם ציפי לבני צוטטה:
לבני אמרה כי הגיעה למצעד כי "כדי לומר את מה שמובן מאליו בעיני, ולצערי אינו מובן מאליו בעיני אחרים". היא התייחסה בדבריה לביקורת שנשמעה לאחר שפורסם כי הוא אמורה להשתתף באירוע. "שמעתי גם חששות פוליטיים - כאילו הזהות המינית היא זהות פוליטית, כאילו אין הומואים ולסביות אצל הדתיים ואצל העולים, בכל ציבור של בני אדם".
היא אמרה כי "מאחר שנטיית הגוף והלב איננה נטייה פוליטית, ההגנה על הקהילה אינה שייכת לקבוצה פוליטית מסוימת... זה עניין לבני אדם המכבדים את האדם האחר".
כזו צביעות. זה מקומם ומרוקן מתוכן את המשמעות המקורית של מצעד הגאווה כתהלוכת מחאה. אני יודעת שאני צעירונת, אני בשנות ה-90 הייתי ילדה ובכלל לא הייתי מודעת לעובדה שמיעוטים מיניים נלחמים בדם על החיים שלהם. מצעד הגאווה, יחד עם המשאיות מלאות הבחורים היפים והפרסומות לוודקה, קונדומים וליינים של מסיבות, הוא גם מצעד של עמדה פוליטית.
נראות זה קיום.
כל עוד להט"בים צריכים להסתיר את הקיום שלהם מכיוון שהם דתיים או בגלל שהמשפחה שלהם תוקיע אותם באופן מפורש, הזהות הזו היא תחת התקפה וכן, זה פאקינג פוליטי. כיוון שכל עוד החרות של אדם - גבר, אישה או כל מגדר אחר - מסכנת לו את החיים, זהו קיום פוליטי.
כל עוד הקיום שלי הוא בגדר פרובוקציה אז אני אמשיך לעשות פרובוקציה וזו פוליטיקה של זהויות למקרה ושכחת את זה ראש האופוזיציה גברת לבני.
אמש נפגשתי עם ידיד שלא יצא לי לראות במהלך השבוע. הוצאתי את עצמי מה"ארון" בתור "סאדו-מאזו" והוא ממש הופתע. סיפרתי לו הדוכן שהיה בהפנינג והוא אמר שהוא לא מבין למה זה צריך להיות שם שזה אותו דבר כמו שמישהו יגיד בריש גלי שהוא אוהב מציצות.
אמרתי לו: "כן, זה בדיוק מה שמצעד הגאווה עושה. ידידי, כששני גברים צועדים יד ביד הם אומרים בריש גלי שהם אוהבים למצוץ זה לזה".
הוא ענה: "אבל זה לא ככה בדיוק".
עוד ארוכה הדרך...
לפני 14 שנים. 12 ביוני 2010 בשעה 12:25