טיפה טיפה

את קצת מבולבלת אני יודעת, קצת לא מבינה,
עוד תשאלי שאלות רבות בזמן שיחלוף.
ייבשי דמעותייך, חסכי אותן, זמנן עוד יגיע והן יהיו חלק ממך.
הייתי רוצה להגיד לך שהכל יסתדר, שזה יעבור והזמן יעשה את שלו
אך בראיית הדברים מפה, עם הזמן שחלף לו, דברים לא מסתדרים
כפי שתיכננת.
כן, כן...מכאן את רק גדלה וצומחת, את כבר לא תהיי אותה אחת שאת מכירה,
עדיין לא מודעת למי שאת ומה חבוי בתוכך.
למה את כלכך ביקורתית כלפי עצמך ולא מצליחה לקבל את מי שאת?
למה את לא מוכנה לראות את המציאות שלך כפי שניסו להראות לך אותה....(עדיין).
לא מוכנה לקבל את מי שאת כפי שאת מצטיירת בעיני אחרים?
האם היה לך קל יותר לסגור את הלב, לשים את השריון ולתת למחסומים לשלוט בך
עד שנראה לך לעיתים כי את ריקה ולא נשאר דבר?
תניחי לזה, תנוחי לך.
הסירי מחשבות מראשך
הסירי את הדאגות מליבך
יום יבוא ואני מקוה, שהדברים יראו לך קשים פחות
שאת תהיי קשה פחות, שתצליחי לקבל אותם ברכות
יום יבוא ואני עדיין מקוה שתצליחי לקבל לפחות חלק מהם.