הלכתי על שפת הים החול שרף את כפות רגלי והשמש סימאה עיני .
הלכתי והלכתי והכאב לא נחלש מופרעת . ילדה רעה צרחתי לחלל האוויר.
ולא הייתה תשובה. הלכתי והלכתי חציתי גבעות ירדתי בעמקים ניכנסתי לפנים הארץ.
כן כן חיפשתיה בחגווי סלע במדרונות שופעים על גדת הנהר והיא לא הייתה שם.
יודעים למה לא מצאתיה? אגיד לכם. לא ידעתי את מי מחפש אנוכי. מי שחשקה נפשי.
אני שעדרי בקר עצומים לי שדות תבואה ענקיים שייכים לי מכל טוב הארץ ואנשיםמשחרים לפתחי.
רוצים עיצה רוצים מילה טוה ונדבה. ריבות יפות מראה מגלות לי ירכיים חמימות ואני מניח ראשי העייף על שדייהם הזקורים מחפש מנוח ולא מוצא.
מסתכל במערומיהם הורודים ותוהה האם הפרח מקדים את הפרי או להיפך.
שכבתי פרקדן על נאות דשא ירוקות עיני מביטות בשמיים ולפתע ראיתי נשמה.
נשמה קראתי לה והיא לא ראתה מה לעשות מה לעשות חשבתי במהירות.איך אאחוז ברגע
שלא יברח שלא יחמוק ושלפתי אברי וכיוונתיו לעבר הנשמה לעוצרה והיא ניתבהלה מאד.
הלמופרעת תחשבני ואני אמרתי לא לאאא לאאאא והיא ברחה לה ילדה רעה צרחתי עליה.
בשבילך חרגתי ממנהגי ואת בורחת? בת נעוות המרדות אם אתפסך אכה בך בעכוזך הענוג עד צבעו יהפוך לוורדרד .
והיא סבבה על עקביה חזרה אלי נכנעת ורכה. כן כן כן הכה בי עשה בי כרצונך .אמתך אני
שיפחה חרופה שלך. ואני זקפתי גבי והרעמתי קולי.
אכן שיפחתי את מקולרת לי ושמך אינו עוד ילדה רעה מהיום שמך מופרעת טובה ומקולרת .
וגם למי הינך מקולרת.
ובתמורה אעבור עליך בדיגלי והוא נכון והיה מדברך לנאות דשא וני באתי על אושר.
וחיים אנו עד היום באושר ועושר ונאמר אמן
לפני 18 שנים. יום שני, 30 ביולי 2007 בשעה 14:35

