עת השתחררתי מבית החולים המליץ לי הרופא ביקור שבועי עם אישתי אצל הפסיכיאטר
וכעבור שבוע אכן פסעתי לחדרו של הפסיכיאטר האזורי עם הרבה טכס בישבן.
איך היה באיזורי הספר האיומים שאלתיו בנימוס. הביט עלי בפליאה והנהן בראשו מוטרד משהו.
כן מה הבעיה ? שאל בקפדנות יקית יתרה .
זה בקשר לאישתי עניתי בחוסר בטחון בולט.
ומה איתך גבירתי?
אז זה כך ענתה אישתי ודיברה ודיברה ודיברה ולא פסקה הביט בה הפסיכיאטר ביאוש ולא ידע איך להפסיקה הביט בי ואמר אכן קיימת בעיה.
לפתע פשט הדוקטור הניכבד את בגדיו מעליו קרע מעל אישתי את שימלתה הדקיקה ובעל אותה בפראות וזו הגיבה בפרץ קריאות עידוד עד נפלה שדודה למרגלותיו.
שקט השתרר בחדר וכולנו הבנו כי זו הדרך להפסיק את שטף דיבורה הבלתי פוסק.
אאהה קעקע הדוקטור בגרונו ובכן פנה אלי בטון רפואי עליך להקדיש לענין שלושה ימים בשבוע
ולבוא לכאן אני מוכן דוקטור אבל אתה בטוח שלא אכנס להריון מזה??
לפני 19 שנים. יום שישי, 7 באפריל 2006 בשעה 8:18