טיסת לילה לאין

ואתה ההלך ברידתך דרומה אל עבר איזורי הספר הנוראים זכור נא אותנו פורצי הדרך למרחבים
העצומים. זכור אותנו הלוחמים בבני הממדוח בעלי הקרן הם ובעלי בריתם האמזלגים נוראי המראה.
אנחנו הקמנו את הביצורים האדירים באזורי הספר הנוראים ועצרנו בגופנו את הגריפין המשתולל.
האדמה רעדה למדרכנו עת צעדנו בינות ללהבות המשתוללות ואדי הגופרית הרעילים.
ושם אשמדי ובת זוגתו הלילית שהייתה אישתו של אדם והוא זעק לאלוהיואנה פטרני מעונשה של זו
וגירשה האל וברחה אל כף הקלע ופגשה שם את אשמדי ולקח לו אותה לאישה .
והיה ביום ההוא והלך השזם שליח האל וירד גם הוא דרומה ונחסמה דרכו על ידי גריפין משתולל והוציא חרבן ובאיווחת חרב כרת את ראשה של המפלצת הענקית והדם השחור פרץ מגרונה המשוסע.
הרים השזם את ראש המפלצת הניפה אל על ושאגה אדירה פרצה מפיו וההרים נעו ואגמים נשפכו ומימיהם רתחו והיה ההר למישור.
והגיע לאזורי הספר ועלה חיל הממדוחים הענק מהמישור השרוף והם מבהיקים בשמש היוקדת ומצעדם מחריש אזניים וכלי זינם נכון בידהם.
ואני השזם אביר המרומים כעטלף בלילה כנץ ביום נפלתי ממרומים והסכין המאכלת בידי ובמעופי כרתתי ראשי החיותוראשהם התגלגלו במידרון עד הגיעם לנהר השחור.
ושחטתי בהם עד עלות השחר והנצחון הקדשתי לבורא עולם.
ושקטו איזורי הספר הנוראים ל40 שנה ובאו הבתולות ויצאו במחול הוא מחול המחניים.
ואלה דברי ימי השזם כפי שניכתבו בידי סופרי סתם וסופרי המלך
ואגממנון יצא למפגש ארגמון היא מגידו ועלה ההמון האיסלמי והיו כחול על פני האדמה מבלי ניתן לסופרם ובאו למלחמה בצלבנים הכופרים אשר לא האמינו בנביאם ואכלו בשר ממוח טמא.
ואלה דברי מלחמת העולם השלישית והיא המלחמה הכבדה וניצחו הרעים וכבשו ארצות וניגף הצלב
ובא השזם וחרבו חרב הקסם ובלם את מאמיני מוחמד ומתו בערמות ומילאו גיא וניגר דמם עד הים התיכון והשחיר הים מדמם השחור והנותרים היו לעבדים. המה חוטבי עצים ושואבי מים לתלפיות.
וביום ההוא אמרו גויים אכן הגדיל הבורא לעשות עם אלה ונימלא שחוק פינו והיינו לאבן פינה .
ויסדנו את בירת הצפון והיא ראש פינה והייתה למעוז ולא היו עוד איזורי ספר נוראים אלה קריה נאמנה והיא קירית שמונה קירית החיים וקרית הים מבוא יורדי ים.
ובצפון יורדי דומא ואין איש השומע קולם כי ירדו דומא והם אנשי הדממה אשר ניספו בארץ הארזים
וסבו בלילה וגם עצם היום הזה המה יורדי דומא באים בסכ צועדים בסכ ואין נחמה ואין שומע ואין רואה והשזם החזיר חרבו המאכלת לנדנו וחזר השקט ושבו בנים לגבולם ונאמר אמן