סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת שירה.

לפני 14 שנים. 24 במרץ 2010 בשעה 1:18

אתמול הייתי עצובה. עצובה מאד אפילו. כתבתי על כך וקיבלתי כמה תגובות מנחמות. הגדילה לעשות מישהי שהציעה תמיכה ועזרה בהודעה פרטית ששלחה לי.
הרגשתי כי מצוקתי נוגעת לליבה ומעציבה אותה, אז הבטחתי לה כי תוך חמש שעות אהיה בסדר. זה היה ב- 22:00, עכשיו 03:00 ואני אכן בסדר. סביר היה כי אשקע בעצב ואתרסק (קרו דברים עצובים מאד), אך מרגע שהבטחתי לה, לא היתה לי ברירה. מילה זו מילה.
הבראה פסיכולוגית בחמש שעות, להלן המתכון:
שעה של בכי גדול. עם ממחטות ואף אדום, חופשי, אבל בדיוק שעה.
שעה של ריצה. רצחנית ומתישה, בדיוק שעה. לסיימה במקום עם שק אגרוף, אמבטיה ואלכוהול.
שעה על השק. בסביבות 2500 חבטות, חלקן באגרוף וחלקן בבעיטה.
מקלחת טובה, חפיפה, רביצה באמבטיה חמה מאד. עד שיוצאים ומייבשים, חלפה עוד שעה.
וודקה סטוליצ'נייה. עם לחם שחור, חמאה, מטיאס כבוש, הרינג, צנון לבן. בדיוק שעה.

וזהו.
אני בסדר, שבתי לאיתני.
תודה לך, ק'.

a מק - מסורת רוסית זה מסורת רוסית
לפני 14 שנים
poetry lover - רק בשיעור של 20%.
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - מדהים... איזה מזל שהיא הגיבה לך... נראה לי שכל אחת מאיתנו צריכה איזו ק' אחת כזו, שמורה ליד הלב.. }{
לפני 14 שנים
poetry lover - ק' היא חברה כלובית חדשה מבחינתי.
טוב שיש מי שמשליך חבל עת ניפול.
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - הבנתי זאת ממה שכתבת :) ולכן המזל הגדול - באותה מידה יכולתן להתפספס לגמרי...
לפני 14 שנים
שולץ s - יש מצב שצריך את הנפילות האלה, כל עוד הם מידתיות כדי להרגיש חיים?
תארי לך שחייך, או חיי, או חיי כל קוראייך, היו כמו מוניטור של בית חולים.
זה עם הקו הישר.
אמרה לי מישהי חכמה פעם, את מכירה אותה, שבין לבחור חיי מוניטור (בוא נקרא לזה כך), ובין חיי אפס אנד דאונז' היא בוחרת באחרון, למרות הקושי.
לפני 14 שנים
poetry lover - הנפילה הזו לא נבעה ממעמקי הנפש, אלא מסיבה חיצונית.
מכר שלי נהרג, והנסיבות זעזעו אותי.
אני לא בטוחה מיהי אותה חכמה, אך מסור לה את מיטב חיבוקיי.
קבל אחד בעצמך.
לפני 14 שנים
a מק - אני עדיין מחפש את המתכונים שלי. ואת הבכי שלי שיצא.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י