הראשונה שאמרה לי את זה בפנים היתה המורה להסטוריה. הייתי רק בת 11, ילדה תמימה שלא מבינה מהחיים שלה. עשיתי טעות ובאתי לבית הספר עם חצאית קצרה מדי, וכשהיא סקרה אותי במבט רע וצר עין היא הפטירה: פרוסטיטוטקה.
כנראה שהיא לא ידעה שאצלנו דיברו רוסית, כך שהבנתי. אך ליתר בטחון שאלתי בבית מה זה.
התשובות היו מגוונות.
אמא: זו מישהי שמתנהגת כמו השכנה, הגברת שצ'פק. ויש לה הרבה חברים.
אבא: זו מישהי שאוהבת קומוניסטים.
סבא: בחורה צעירה שלא חונכה נכון.
סבתא: את מוכנה לשתוק, פ'?
דוד אצ'י: הלוואי עלי, בגילי.
גוסטי: (מסמיק), אה, אה, זה משהו לא יפה.
רק המכולתניק, איש שהאמין בכלכלה חופשית, הסביר לי זאת בדרכו הברורה. נכנסתי לחנותו ההומה ושאלתי בקול רם: אדון מדיגר, מה זה פרוסטיטוטקה. הוא צעק עלי וגירש אותי מהחנות ואמר שאני מבריחה את הקונים. מכך הסקתי כי מדובר במילה שקשורה איכשהו לקפיטליזם.
לא לחינם יש לה הרבה אותיות משותפות עם פרסטרויקה.
לפני 14 שנים. 28 במרץ 2010 בשעה 20:09
