אוהבת שירה.

כתבתי כאן פוסט קטן, לא משהו רציני. למרבה הצער, השתרבבה פנימה שגיאה גסה בעברית. משהו שלא מוסיף הרבה כבוד לשליטתי בשפה.
חברה שקראה זאת שלחה לי תיקון, חמודה שכמותה. היא חששה שהערתה תכעיס אותי, בעוד שאני שמחה לקבל ביקורת. אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, אמר איזה רבי משהו בספר כלשהו בארון הספרים היהודי..
וזה מביא אותי לחשוב על עברית. אוצר המילים שלי הוא לא רע, התחביר מחפיר והדקדוק אומלל. אך גם אוצר המילים לוקה בחסר. לעיתים אני לא יודעת אם זה בגלל שמשהו חסר לי, או שפשוט אינו קיים בשפה. יש דרכים לברר זאת, בבילון למשל, אך אני שונאת את הרעיון של תרגום מוכני, חסר רגש. מחקתי ממחשבי את בבילון (למרות שכל מיני קבצים נותרו שתולים בעיקשות).

כאן המקום לשאול את קוראיי:
1. איך קוראים לנקודה הכי צרה בכפית, המקום בין הידית לאיזור הקעור?
2. איך קוראים לצורה של הקשר שעושים בבלון?
3. איך קוראים למקבץ קורי עכביש שצורתו אינה כצורת רשת? המילה קורים אינה מגדירה צורה ואני מתכוונת לחבלים עבים כאלה, אפרוריים.
4. איך קוראים לכאבי מחזור? יש לזה מילה אחת?
5. כשפותחים עטיפת סוכריה ויש לה עוד עטיפה אחת פנימית, מין נייר קטן שמכסה רק את חלקה, איך קוראים לנייר זה?
6. כשרוצים לדבר על משהו קטן שלא בטוחים לגבי שמו, thingy , gizmo , איך מציינים זאת?
7. איך קוראים לעלים הירוקים שדומים למנגולד, שבל ברוסית?
8. ולאדם שהתנהגותו חשודה על מוזרות? ביידיש אומרים שהוא צוחק עם חרדונים. ובעברית?
9. לריח של כרוב מטוגן יש שם?

אוף, אני מתגעגעת לדבר ולשמוע עברית.