אוהבת שירה.

את הסיפור הזה אפרסם בשני חלקים. המטרה היא לגרום לקוראים לחשוב כיצד הם
היו מסיימים את הסיפור, או מה אמור להתרחש בהמשך. למרות שהסיפור כתוב, הייתי שמחה לשמוע כיצד אתם הייתם בונים את העלילה בהנחה שהיסודות המקדימים נתונים כפי שתקראו להלן.
הערה: מבחינה כרונולוגית ההתרחשות המתוארת אירעה לפני כמה חודשים.


1#
יש הרבה סיפורים על אנשים שערכו התערבות עם השטן. בסיפורים הקלאסיים נשמתם נלקחה בעסקה מפוקפקת, ותמיד-תמיד יש בחוזה סעיף שמאפשר לשטן לנצח.
סיפורים אחרים מעניקים את הנצחון דווקא לאנדרדוג. השטן ודניאל וובסטר הוא אחד מאותם סיפורים ובמידה מסויימת גם השיר "השטן ירד לג'ורג'יה".
אך בינינו, השטן מנצח ותמיד ינצח. פשוט, יש לו יותר מזל.

2#
אני לא מוכנה להתערב עם נומי. על שום דבר! יש לו יותר מדי מזל. אם חוקי ההסתברות הם מידבר צחיח, נומי הוא אוקיינוס. אם הם יונה, נומי הוא נץ. הוא פשוט מתכחש לקיומם ומעמיד אותם באור מגוחך. כשהוא יוצא מהבית בחורף, בלי מעיל ומטריה, חיש מהר השמש מפציעה. כשהוא נוסע על כביש 4 בשעות העומס, הרדיו מדווח על פקקים בכביש 5: כביש 4 יהפוך לשומם ונטוש.
נומי יודע זאת והוא שש להתערב על כל דבר ועניין. אני יודעת שהוא לא זוכה בהתערבויות ביושר, אך אני מתפעלת מהאלגנטיות של הנוכל הזה. מובן שאני עצמי לא אתערב איתו, הוא יזכה. בשום מקרה לא אתערב איתו, אני לא מפגרת. אבל...

3#
יש כל מיני סוגי מתיחות הומוריסטיות. הסוג החביב עלי הוא להציב אנשים בסיטואציה משונה ולראות כיצד הם מגיבים. לא משהו אכזרי שניכפה עליהם, אלא משהו שהם נכנסים אליו מרצונם.
נהגתי לקחת מטבע נוצץ ולהדביקו בעזרת סופר-גלו למדרכה. הייתי צופה מהצד באנשים שמנסים לקחת אותו אך מסתירים זאת, ומתנהגים משונה כשהם מגלים כי המטבע אינו נענה לרצונם. הייתי מרוויחה כך הופעת בידור של שעה ומעלה במחיר של שקל בודד.
אהבתי להכנס לתחנת הדלק עם האוטו ההזוי של חברי בזמן התיכון, חיפושית פולקסווגן שמיכל הדלק הסטנדרטי שלה הוחלף למפלצת בת 75 ליטר. הייתי מתנהגת כמו דבילית, ומבקשת שיתדלקו אותי ב-65 ליטר. המתדלקים תמיד היו מסבירים לי בפטרונות כי זה בלתי אפשרי ואני הייתי מחכה לראות את פרצופם ההמום כששעון התדלוק לא היה עוצר אחרי 35.
עד היום לא התבגרתי לחלוטין בעניין זה, בשביל מתיחה טובה אני מוכנה ללכת עוד קצת, להשקיע.
אפשר לגרור אותי להשתתף במתיחות, כל עוד מדובר בגבולות הטעם הטוב. ניתן להתווכח על צורתם של גבולות אלה...

4#
למדתי קצת קריפטוגרפיה מעשית. הצפנה ופענוח, כתבי סתר, כאלה מין. זה מגניב לאללה ברמת התיאוריה, אך ברמת המעשה רוב עבודת הפענוח נעשית על ידי מחשבים. בני האדם הם איטיים מדי.
למרות האכזבה מכך, כמה עובדות נשארו בראשי. אחת מהן היא שנסיון פענוח רציני לעולם ינסה לאבחן את שכיחותם של הסימנים השונים. סימן שמופיע הרבה מתאים לייצג אות שכיחה, סימן נדיר ייצג אות ששכיחותה נמוכה. (בבקשה, בלי הערות על קוד הופמן, טבלאות ויז'נר, אניגמה ו- RSA. אני מפשטת את הדברים).
אני לא קריפטוגרפית, אפילו לא קרוב, אך יש לי תחושה לא רעה לגבי היסודות הראשוניים, וכשמדובר בבליץ-קריפט (פענוח תחת מגבלות זמן ומגבלות אחרות) אני לא רעה.

5#
אנשים חושבים שכשהם רוצים לשכור דירה והולכים לראות את דירה ספציפית, הם אינם צפויים להפתעות גדולות. אז הם חושבים, אז מה?