סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת שירה.

לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 13:28

אז מה היה לנו? כריכים, בית הרוס, דאווין מטורף במכון.
זהו??? אז זהו שלא. היה הרבה יותר.

נומי כתב לי שיר.
לא אצטט את כולו, הוא אישי מאד ויש בו פרטים שאין לי רצון לחלוק, אך אביא מקצת ממנו.
כן, אני בחורה בת מזל.

...
ואבואה הודך לחזות
ונפשנו ספוגת כליון
ואראה כי ליבך בפרזות
עת ליבי בצינה ושריון.

...
חמתך את גרמי תשבר
כזאב לעת ערב יטרוף
מילותיי – דוממות אדבר
וליקחי כמטר יערוף.

את השיר הנפלא הוא קרא באוזניי בעת פיקניק קסום. יש יותר טוב מזה?

אניגמטית​(שולטת) - מוכשר הנומי הזה ואני מניחה שחלק מקסמו הוא היותו בלתי מושג:)
לפני 14 שנים
poetry lover - אני לא משוכנעת בכך.
הקסם מבחינתי הוא בתכונות שאני מעריכה ושיש לו.
אולי בכך שהוא הפרינס צ'ארמינג שעליו חלמתי מגיל צעיר, ובשלב כלשהו צנח לחיי.
מוכשר, הו כן, ולא שלי :(
לפני 14 שנים
קייסי - נשמע כמו אחת מאותן אהבות בלתי אפשריות שאי האפשרות שלהן תפור לחיים שלמים. אבל לא הייתי סותמת עליכם את הגולל. כבר הייתי פה ושם וראיתי דבר או שניים בארבעים וחמש שנותיי.
לפני 14 שנים
poetry lover - אז החזיקי לי אצבעות, בבקשה.
למרות חוסר התוחלת, אני אופטימיסטית.
לפני 14 שנים
קייסי - מחזיקה. את מוצאת חן בעיני.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י