אוהבת שירה.

לכל עם יש את אוסף הביטויים שיוצר את שפתו, ובכלל זאת את אוסף הקללות שלו.
לכל עם יש את הקללות המשותפות לעמים אחרים ויש את אלה המיוחדות לו.
לכל עם יש קללות על האינטליגנציה של המקולל, על צורתו החיצונית, על אימו ואחותו, על דתו ואלוהיו, על העדפותיו המיניות.
רק לעמים מסויימים יש קללה המעליבה את שפמו של המקולל (מה אתם רוצים ממני? אני לא אמרתי שמדובר בערבים)
רק לעמים מסויימים יש קללות המתייחסות לאופן בו המקולל מתעטש, לשם דוגמא.
מובן כי דבר זה מלמד משהו על תרבותו של העם בו התפתחה קללה שכזו (לא אמרתי כלום על רומנים, בחיי, נאס אין קור).
באופן מרתק יש בהונגרית שלל קללות בהן מואשם המקולל בחיבה למין אוראלי/אנאלי עם סוסים. מה, לעזאזל, זה מעיד על התרבות ההונגרית???
ו... לא, אל תענו לי. אני לא באמת רוצה לדעת - סבא שלי הונגרי.