אוהבת שירה.

זה נדוש לאמר כי הסקרנות הרגה את החתול.
נדוש - אך לא שגוי.
סקרנות היא תכונה מבורכת, היצר הבא להשביעה עלול להיות מסוכן.
התברכתי, או קוללתי - תלוי בגישה, בשפע מיצר זה.

הכרתי אשה נחמדה. נשואה ואם לתינוק בן שבעה חודשים. חמוד מאד,
בלונדיני מתוק עם מבט חודר.
היא והתינוקי קפצו אלי לביקור מהוגן: קפה, עוגה, פטפוט.
למען קשי ההבנה, התינוק לא שתה קפה ולא אכל עוגה.
הוא שותה מטרנה מבקבוק ואוכל פירות מרוסקים.
(אני כותבת מטרנה, אך יתכן שמדובר באבקה אחרת. מטרנה הוא שם ג'נרי)
כשהיא הלכה היא שכחה אצלי מיכל גלילי שבו מאחסנים את המטרנה.
הוא מחולק לשלושה מדורים, ומכסהו יכול לנוע כך שפתחו ימצא מעל איזה מדור שרוצים.
המטרה היא לאפשר ניוד של מנות מדודות מראש, והכנה קלה ללא שימוש בכפית מדידה.
קיצור, המיכל נשאר אצלי ובתוכו שני מדורים מלאי מטרנה.
התקשרתי אליה בהיסטריה כי חששתי לשלום הזאטוט, אך היא אמרה שזה כלום.
כלום כלום, אך מה הוא יאכל? היא צחקה ואמרה לי להירגע.
תני לי את זה כשנפגש, כך היא אמרה, ואת האבקה זירקי לפח.

זה היה רגע למחשבה.
האבקה הזו אמורה לחקות את הרכיבים המוצקים שבחלב אם.
הרבה חלבון, פחמימות, פיצוץ של ויטמינים ומינרלים (אלא אם כן זה רמדיה,
שיצא להם לפשל בכך. לפשל בגדול).
ולמי תמיד אומרים שתזונתה לקויה? לי.
המממ...
מובן כי לא מהלתי את האבקה במים. איכס, דגים מזדווגים במים.
וודקה חביבה שימשה במקום, ואני הכנתי שיק של וודקה-מטרנה.
צבעו חלבי עכור, ריחו חלבי-וניל, בריאותו אינה מוטלת בספק.
אם היו בו חיידקים, הם מתו מהוודקה. מושלם, לא?


תוצאה: מרקם משונה, טעם ונילי מתקתק, לא מתאים כבריזר ולא כליווי להרינג.
למעשה, לא מתאים לכלום.
בסוף השתיה הכוס נותרת עכורה.
המלצת השף: דיר-באלאק, לא טעים.
המלצת הדיאטנית: עדיף היה חצי מנה עם וודקה דיאט.
המלצת הקבינט: למסור את הנוסחה לאבו מאזן.
המלצתי: לא משהו.