לא אפתיע אף אחד אם אכתוב שנחמד לי כאן.
לולא זאת לא הייתי נכנסת, קוראת וכותבת בכלוב.
לאחרונה מצחיק לי פה אפילו יותר.
גיליתי אנשים שיש להם תחומי עניין משותפים איתי, וזה נהדר.
גיליתי סופר בתחילת דרכו.
מצאתי שתי חברות מקסימות.
דיברתי עם חובב טיולים מושבע.
התכתבתי עם איש שמשתמש במטפורות מקסימות.
הכרתי שני אנשים מעולם אומנויות הלחימה.
מרתק פה, בחיי.
אחד מהחבר'ה, איש משעשע, כתב לי שכשאחזור לארץ יחכו לי המוני אנשים בנמה"ת, עם שלט ובו שמי. הוא דמיין שלטים עליהם כתוב "אוהבת שירה".
בהמשך הוא דמיין איך כל אותם אנשים מסתכלים זה בזה, מבינים ומתחילים לצחוק.
אני הצעתי, ברוח הכלוב, כי באולם מקבלי הפנים שבטרמינל 3 יחכו 20 איש ובידיהם הכיתוב הזהה הבא: ברוכה הבאה. ארצה, כלבה.
אולי אני ילדותית, אבל זה גרם לי לצחוק יום שלם.
בסוף היום ניסיתי להעריך כמה ירצו לאסוף אותי מנתב"ג.
לא יודעת בדיוק, אבל באותו יום נרשמו לבלוג שלי 466 צפיות.
אולי כדאי לבנות את טרמינל 4 מרווח יותר...
לפני 14 שנים. 23 ביולי 2010 בשעה 18:48