אוהבת שירה.

לפני כמה זמן כתבתי על התערבות שערכתי עם נומי, ושהפסדתי בה.
הבטחתי אז לעצמי (בפעם המאה בערך) שיותר לא אתערב איתו.
הוא רמאי, נוכל, לא ישר, בלתי מוסרי, נלוז ועוד כל מיני מילים נרדפות.
אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד.
הפעם הכנסתי את עצמי לפינה בחמוריות יתר.
דיברנו על כימיה והוא הזכיר תגובה כימית משונה ביותר.
אני לא כימאית, אבל יודעת מספיק כי מה שהוא תיאר אינו אפשרי.
זה סותר את עקרונות החימצון-חיזור ואת החוק השלישי של התרמודינמיקה.
בנוסף זה סותר את השכל הישר ואת כל מה שאני יודעת על חומרים מהעמודה השניה בטבלה המחזורית.
התערבנו.
ברור שהוא רימה, אך אני לא יודעת איך.
הניסוי נערך מול מצלמה פתוחה ובנוכחות שני עדים (כשרים).
כך או אחרת, כנראה שיש לי עוד מה ללמוד, בכימיה ו/או בחוכמת-חיים.
הפסדתי.

העונש שלי הוא שאפרסם בפרופיל תמונה שלי שנומי צילם.
בנוסף התחייבתי לציין זאת בפוסט שיפורסם עוד בחודש יולי.
נכון, התמונה אינה נותנת תווי פנים מדוייקים, תודה לאל.
מצד שני, היא אינה מחמיאה. במציאות אני נראית הרבה יותר חתיכה.
המצלמה רימתה, הרצפה היתה עקומה, העדשה לוטשה על ידי לפריקון שיכור.

התמונה תרד תוך שבועיים.
עד אז, אני לא מכירה אתכם.
מי יתן והשיכחה תכה במלוא עוזה.

ממני,
זו שלא יודעת כימיה.