אוהבת שירה.

מUחדת - כמה חבל. את כל כך כוסית,
ועוד בתמונה "רעה" שלך.
נשים כמוך הן האויבות מספר אחת של בחורות באופן כללי ושלי בואך וסת-
מוצלחות, נבונות, מוכשרות, מהממות, בלונדיניות.

את מהממת.
תבוטל עסקת הטיעון לאלתר.

poetry lover - מיוחדת שכמוך,
תודה! עשית לי את היום.
אבל...
1. אני הולכת שם כמו גמל קיטע. באופן שפוף שכזה.
2. בדרך כלל אני הולכת כשהבטן שאובה פנימה. הצילום תפס רגע "מת".
3. רקע ירוק!? מה זה!? צבע ירוק גורם לי להיות דומה לקרפדה.

אך בכל מקרה, תודה. את משהו-משהו.

פולו - פיספסתי את התמונה המדוברת.
נסתפק בתמונת הפרופיל ובבלוג המעניין. עד ההתערבות הבאה שאני מאחל לך מכל הלב שתפסידי בה :-)

poetry lover - רשעים אפפוני, חשכת ליל כיסתני...
איזה כיףלקבל איחולים כאלה. תודה.

אטד​(לא בעסק) - מצד אחד אני שמח בשבילך שהתמונה ירדה. מצד שני, לא הספקתי לראות אותה והסקרנות אוכלת כל חלקה טובה.

poetry lover - אני חייבת להודות שסקרנותך נעימה לי.
(מחייכת לעצמי ושורקת "שיר אשיר בגשם" תוך עינטוז)

אטד​(לא בעסק) - 'שיר אשיר בגשם' זה לא שיר לעינטוזים. אם זכרוני אינו מטעני היה בשנות השמונים שיר שנקרא המענטזת. זה פסקול לעינטוזים.

poetry lover - אחפש אותו, אך אני לא מכירה.
שנות השמונים עברו עלי, מגיל 3 עד 13, במחוזות בהם הענתוז לא תקע עוגן.

enigmax​(שולט) - מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ומי שלא ראה את "תמונת ההתערבות" לא ראה אישה יפה מימיו...
מי שראה לא ישכח לעולם ומי שלא - ימשיך לדמיין...עד ההתערבות הבאה.