אוהבת שירה.

אני מתלבטת נורא.
לאחר כמה תגובות של קוראים ש"האשימו" אותי שאני נוטה לצד השולט, אני מתפתה לכתוב על חויה שעברתי המבליטה דווקא את הצד הנשלט שבי.
סיפור נחמד.
בפרט כי הוא מערב פן חדשני (לדעתי) במערכת יחסי-שליטה.
*ממה שהבנתי, יש טענה כי רוב השולטים אינם מקוריים בכלל. מישהו, אולי זאלו, כתב על כך משהו פרודי*
ההתנסות שלי היתה שונה כי השולט הוא מקורי (יותר מדי מקורי).
סיפרתי על כך למישהי, נשלטת, והיא התחננה כי לא אפרסם זאת.
לדבריה, המוני שולטים ישושו על הרעיון וינסו ליישמו תוך תוצאות מחרידות.
המוני נשלטות ייאלצו להשתמש במילת הבטחון, או להגיד לדום שלהן ללכת לכל הרוחות.
לדעתי היא צודקת.
אז מה?
ובכל זאת...
קיצור, עדיין מתלבטת אם לשתף.

תגובות ושכנועים יתקבלו בברכה.