לפני 14 שנים. 29 בספטמבר 2010 בשעה 20:24
הצצתי בבלוג של דיינה סואר.
רשע.
צילם חשבון מאיזו טרטוריה אי שם (מי אמר איטליה), והביא לי תאבון נוראי.
חדי עין יכולים להבחין שם ב"פונגי פורצ'יני", חדי עין וחך יכולים להתענג על פטריות שכאלה.
כשאחותי ביקרה אותי לפני כמה חודשים היא הכינה לי ארוחה שבסיסה פטריות.
סלט פטריות בתחמיץ לפתיחת התיאבון,
מרק מחמישה סוגי פטריות ומירקות שורש עם רביכה סמיכה ופרמזן מעל,
נזיד פטריות מושחת ולצידו פירה עם כמהין.
כדי לעזור לאוכל להחליק במורד הוושט הסתייענו בבירה.
הקינוח היה ממתק קסום דמוי טופי שנעשה מדבש ושמנת מתוקה.
זה היה נפלא וחשתי צורך לחלוק את החוויה עם אדם שמבין באוכל.
התקשרתי למישהו כזה, ודיווחתי בפרוטרוט.
תגובת המנוול: "רק חסר צלי ארנבת, והיית נהיית הוביט מזויין".
נו, אני שואלת אתכם...
