העייפות משתלטת עלי והמחסור בשעות שינה נותן את אותותיו.
אתמול רציתי להוציא צלוחית חלב לחתול שהשתכן בחצר הבית, ובטעות הכנתי בה קפה.
עייפות שכזו אינה מבשרת טובות, משמעה הוא שעלי להשלים פערים בשינה ובמנוחה. דיאטה מעבודה, רק לנוח.
מתחשק לי להפסיק עם הפעילות האינטנסיבית ולקחת חופשה של שלושה או ארבעה ימים, בהם אשן, אקרא, אטייל בפארק, אפגוש חברים. מתחשק לי, כתוכנית שניה, לקבל פרס נובל לפיזיקה ולהיות שחקנית ב- NBA, אך התוכנית השניה ריאלית כמו הראשונה, שתיהן נמצאות מעבר לאופק האפשרי.
העייפות גורמת לכך שלא אוכל לכתוב, ומתחשק לי לכתוב. אם לא משהו רציני, אז פוסט זה או אחר בכלוב. ובאין מקוריות, אצטט ממקורות אחרים. למעשה, המקור הקבוע שלי.
" מה זאת אומרת למה יש לי קונדום בכיס? אחרי העבודה הולכים לים? הולכים.
בים יש חול? יש. החול נכנס לסלולארי? נכנס. אז אני שם אותו בקונדום, קושר
ת'קצה ושיזדיין העולם ".
" אחרי ארוחת הצהריים הקאתי. או שהטבח חרא או שאני בהריון ".
(נומי, כנראה לא הקשיב בשיעורי חינוך מיני)
" גואה – כל הישראלים מעשנים שם סמים, ממש שימחת בית השואפה ".
" בפרינסטון וב- MIT יש מזג אויר מחורבן, ברקלי מלאה בשמאלנים,
ובאוקספורד הדיקן נוטר לי על איזה עסק קטן עם אחייניתו.
לא היתה לי ברירה, הלכתי לסטנפורד ".
(נומי מסביר עקרונות בסיס בהשכלה גבוהה)
שימחה לכולכם, ומנוחה בעיתה.
חדשות: אם כלום לא ישתבש, בעוד שבוע יש לי יום חופש 😄
לפני 14 שנים. 2 באוקטובר 2010 בשעה 6:33
