לפני 14 שנים. 24 באוקטובר 2010 בשעה 20:49
מערבולת, או סופה, או כאוס מוחלט.
אלה החיים שלי, אני אמורה לנווט אותם, אך מובן שהמצפן משקר,
הסקסטנט מזייף, ה- GPS מחורפן ורב-החובלת שיכורה כלוט.
דיברתי עם מישהי היום וסיפרתי לה (חלקית) מה עשיתי בשבוע האחרון.
היא המליצה לי לכתוב על כך ספר.
זה נשמע מחמיא, אבל זה לא.
זה אומר שחיי תוססים יותר מדי ושכך לא אשיג שום יציבות.
זה אומר שמושג השלווה זר לי כפי שגמל זר לאסקימוסים.
זה אומר "סלואו דאון, בייב", וכדאי שאקשיב.
אז הנה, אני מקשיבה.
התקלחתי, צחצחתי שיניים, הסתרקתי היטב ואני בדרכי לישון,
ללא כימיקלים למעט משכך כאבים ונוגד דלקות. שום אלכוהול.
ילדה טובה ומחונכת.
מחר בבוקר אפילו אנסה לקפל את המצעים, ולטאטא את החדר.
קבלו את הפאזה החדשה, טא-דא!
