הכותרת אינה צריכה להרים גבה של אף אחד, בהנתן המקום בו היא נכתבת.
על פםי ההגדרה, כולנו כאן סוטים וסוטות.
אבל לאחרונה יצאתי לתרבות רעה, אפילו במושגים שלי.
מילא דיבורים על סקס מלוכלך, מילא פנטזיות פרועות. זה בא והולך, בקטנה.
מצאתי את עצמי מתכבת כאן על אוכל!!!
שלחתי איש יקר אחד להכין לעצמו חליטות ג'ינג'ר ודבש.
התכתבתי עם בחור מדהים על שומר בשמן זית ומלח.
חיוויתי את דעתי הבלתי מלומדת על טראפלס שוקולד.
סוטה, כבר אמרתי?
כנראה שאני מאד רעבה או שיש לי מחסור כלשהו.
כלבים החווים מחסור בסידן נוהגים לגרד קירות וללחך את הסיד.
האם התנהגותי זו מלמדת על מחסור באוכל ביתי?
או על מחסור בבית?
המממ... ניתוח עצמי. אני שונאת את זה.
ונעבור לפינת ה"בישול למפגרים". דברים שאפילו אני מצליחה להכין.
אפרסמון, אגס, תפוח, מיץ מחצי לימון, חצי ביסקוויט.
לטחון הכל יחד, לאכול בכפית ולשלוח לי את התמלוגים.
לפני 13 שנים. 5 בפברואר 2011 בשעה 21:22
