אז חגגתי את יום ההולדת טנדו, עם בחור חביב שפגשתי.
להוט במידה הנכונה, נראה כמו מליון דולר (ואם אתם סוציאליסטים תוכלו להחליף את מליון הדולר ב"מפעל יציקה הפועל למען האינטרנציונל". מה שעושה לכם את זה), ובעל יוזמה ראויה לציון.
ציון, כלומר בשורוק, לא בחולם.
אז מה היה?
יין. ברור שהיה. יין זה תמיד נחמד.
מסאז', ועוד איך היה. הידיים כמעט ונשרו לו. אני מתה על מסאז'.
סקס, כן. וכן. וכןןןן!!!
סוכריות קופצות, כן.
וזה הרגע לשתף בתהיות שלי. מה הקטע עם סוכריות קופצות?
נכון, זה עושה עקצוץ נעים בכל מיני מקומות (לחכימא ברמיזא, לנשלט בכורמיזא), אבל אני לא משוכנעת שאין בכך בעיה רפואית כלשהי. מעבר לריאקציה הכימית של בסיס וחומצה, האחראית על ה"קפיצה", יש בסוכריות אלה הרבה סוכר. האם אין בעיה רפואית עם מגע של סוכר בסביבה המקיימת מאזן ביולוגי עדין (לקשי-הבנה: וגינה)?
זה לא יכול ליצור פטריה?
מי שיודע, אנא הודיעוני דבר.
ועד שיתקבל דו"ח האוסר עלי את החגיגה, אברך את כולם בסוכריות ובקפצוצים.
לפני 13 שנים. 19 באפריל 2011 בשעה 19:23
