אוהבת שירה.

החוק אצלנו אינו מותיר מקום לפרשנות: דיווח לפני הדייט השלישי. לצורך העניין דייט נחשב לכל מפגש שיש בו התקדמות לכוון רומנטי ו/או מיני. יצאת פעם ראשונה? מצוין. בפעם השניה עלייך להחליט אם לנתק מגע עם הבחור (או הבחורה, זה לא משנה) או לדווח על בן-הזוג. הבחור יכול להיות סתם יזיז, או מישהו שמחניף לך ומחמיא לך כהשקעה לטווח ארוך, אין זה משנה. לאחר המפגש השני יש לדווח עליו.
מאחר וקיימת מוסכמה מטופשת האומרת כי הסקס מתחיל בפגישה השלישית, חוק הדיווח נקרא אצלנו בבדיחות דעת "רוץ לספר לחבר'ה ואז לך לזיין".
מאחר ובשנים האחרונות ניהלתי חיי חברה ערים, נאלצתי לדווח על כמה וכמה דייטים שכאלה, במקרים רבים תוך חפיפה. הבוס לא העיר על כך באופן לא ראוי, אך ראיתי את המבט המשועשע בעיניו. במקרה אחד, כשהצהרתי על בחור רביעי מבלי להכריז על ניתוק משלושת הקודמים הוא וידא שהם עדיין בחזקת "פגושים", יש לבטא את הוו בשורוק, אך לא היו לו הערות על הפקרות מינית. בעצם היה משהו אודות "ביכרה קלה משרכת דרכיה", אך לא מעבר לכך.
כשהתחלתי לצאת עם ב', תחילית של בעלי, דווחתי על כך. כשהדייטים האחרים היו מאחוריי והפכו לנחלת העבר, דיווחתי גם כן. כשהקשר התהדק והפך לרציני, היה ברור כי מישהו יברר פרטים על ב' וינסה לחשוף פרטי רקע מחייו. לא שיש רקע בעייתי, לא עם ב'. אצלו הכל גלוי וברור כשמש ביום אביב. אבל... ככה זה אצלנו. מאוחר יותר, נומי הזכיר את ב' ושאל אותי אודותיו. לרגע לא חשבתי שיש בשאלותיו סקרנות של ממש. מהיכרותי עם נומי היה לי ברור כי הוא כבר יודע את כל מה שמסקרן אותו. בכל זאת, עניתי. הוא אמר כי מישהו יצטרך לערוך בדיקת רקע, ואני ביקשתי שזה לא יהיה הוא עצמו. לא רציתי שהאקס והנוכחי יפגשו.

באחד הימים קבעתי עם ב' להפגש במסעדה לא הרחק ממקום עבודתי. היה לו יום חופשי והארוחות העסקיות באותה מסעדה חביבות עלי. מבחינתי מדובר על חמש דקות באופניים, מבחינתו חצי שעה של נהיגה. התעתדתי לצאת ממש ברגע האחרון, כשקיבלתי הודעה שנפלה הנחיה לבצע איזו עבודה. לא משהו רציני, לא בעייתי חלילה, סתם עבודת ניירת שאינה סובלת דיחוי. התקשרתי ל-ב' והתנצלתי לפניו שלא אגיע. הוא קיבל זאת באהבה, המתוק.
הגעתי לביתו של ב' בערב, אחרי תום העבודה ולאחר ריצת ערב. שאלתי אותו איך הוא בילה את יומו לאחר שתוכניותינו התשבשו. להלן תשובתו, כפי שאני מצטטת מהזכרון.
"קיבלתי את השיחה שלך כשישבתי במסעדה. דווקא הייתי רעב אבל החלטתי לא לאכול בלעדייך אלא לנסוע לכמה סידורים. במגרש החניה ראיתי שאחד הגלגלים מרוקן לגמרי מאוויר. פתחתי את תא המטען והוצאתי את הג'ק. עמדתי להוציא את הגלגל הרזרבי כשפתאום הופיע מישהו ושאל מה קרה. עניתי לו והוא הציע את עזרתו. הודיתי לו אך אמרתי כי אין צורך. הוא נשאר בסביבה ושאל אותי על מצב הרכב. נראה היה שהוא מעוניין לקנות. דיברנו, ואז הוא שאל אם אני מתכוון להשתמש בג'ק. אמרתי שכן, כי אני רוצה להחליף את הגלגל, והוא אמר שהוא אף פעם לא משתמש בג'ק, רק בידיים. שיערתי שהוא מנסה למתוח אותי או סתם להשוויץ, אך הוא היה איתן בדעתו שאין צורך בג'ק להחלפת גלגל. הוא אפילו הציע להדגים לי זאת בהתערבות. המפסיד מזמין את המנצח לקפה. הסכמתי מיד, זה ברור. חשבתי שבמקום להתלכלך עם הצמיג הישן שמטונף כולו, אניח לבחור הזה לעשות זאת, וכל זאת בעלות אפסית. אם יצליח, זה עלה לי בקפה בלבד, ואם יכשל אז ממילא הבעיה תשאר מבלי שאפסיד דבר. ולא תאמיני מה קרה: הוא לקח אבן שתחמה את הגינה הסמוכה, הניח עליה סמרטוט, הניף את המכונית בידיו בלבד, והגליש את האבן אל מתחת למכונית. אחר כך הוא הניח את המכונית בעדינות על האבן, החליף גלגל, ובסוף חזר על התעלול, הפעם כדי להוציא את האבן. היית מאמינה?"

כן, בהחלט הייתי מאמינה. מתברר אפילו כי ב' והזר המסתורי, יקחנו האופל, ישבו אחר כך לשיחה ארוכה על כוס קפה, פטפטו, צחקו ונהנו מהחיים. בשלב מסויים ב' סיפר כי הוא מאורס (איזו מילה נחמדה), והזר התעקש להזמין אותו לבירה ולשתות לחיי הכלה המיועדת. הוא גם לימד את ב' ברכה, לא סתם, אלא בהונגרית. ב' שמח ואמר לו שהוא אינו מבין הונגרית אך ארוסתו דוברת את השפה. הזר אמר שגם הוא אינו מבין, אך הוא למד את הברכה מסבו, והיא מיועדת לברך בני זוג העומדים להנשא. ב' כתב את הברכה בפנקסו, בתעתיק שגוי אך מובן דיו.

לא הייתי צריכה לשמוע את תיאורו של הזר כדי להבין במי מדובר. אנשים שמרימים אוטו בידיים ומסתובבים באיזור עבודתי אינם נפוצים כל כך. מיקריות אינה קיימת, לפחות לא עבור החשדנים.
ב' חייך ואמר: "את תמיד אומרת שאת עובדת עם הרבה גברים חזקים. תראי מה זה, זה נקרא כוח אמיתי".

חייכתי בהסכמה מבויישת ובלב החלטתי שארצח את נומי. לא היתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לעשות זאת, כנראה גם לא האחרונה. אגב, בפתק של ב' בתרגום חופשי מהונגרית נכתב:
סידרתי אותך, כלבה בהירה.