אוהבת שירה.

לא חידשתי את מנוי הזהב שלי בכלוב, ועם חלוף הזמן ואיתותי האזהרה הוא פג והתנדף אל צידו הידוע של ציר הזמן. הייתי מנויה, ואיני עוד.
לכאורה בעיה זוטא. אם הדבר מפריע לי, אני יכולה לחדש את המנוי תמורת שקלים ספורים (זה באמת לא יקר). אם אין הדבר מפריע לי, אני יכולה להשאר בלתי-מוזהבת.
אז מה הבעיה?
יש לי ידיד בכלוב, חומד של איש.
נשמה טובה של ממש.
אנחנו מתכתבים לעיתים תכופות, גם כשאני או הוא נמצאים בחוץ לגבולות הארץ.
ההתכתבויות האחרונות כללו תיאורים של ארץ אקזוטית (כל מה שמחוץ לאירופה הוא אקזוטי עבורי, קל וחומר אסיה) שנעמו לי מאד.
הבעיה היא שלאותו ידיד, נקרא לו י', אין מנוי זהב.
מרגע שפג מנוי הזהב שלי, אין ביכולתי להתכתב איתו.
הקשר איתו שווה לי הרבה יותר מדמי המנוי, כך שנראה שישתלם לי לחדש.
אבל...
אם אעשה זאת אצטייר כלהוטה מדי, וליידי אמיתית לעולם לא נוהגת כך.
חוץ מזה, למה שהוא לא יעשה מנוי זהב?
דילמה היא בעיה הדומה להסתערות השור.
הדוף קרן אחת, והשניה תפגע בך.
הדוף את השניה, והראשונה תנגח בחזך.
התעלם משתיהן, והגוף האדיר ירמוס אותך כקנה קש.
מה לעשות?

הצעות, משעשעות כרציניות, תתקבלנה בברכה.