אוהב אדם-שם זמני

זה הזמן.
אני מתיר אותה מכל החבלים, מביט בה כשהיא מתרפה. היא נשכבת על הצד, מרוקנת לחלוטין, אפילו לא מתייפחת כמו בפעם הקודמת. הצלעות שלה עולות ויורדות כשהיא נושמת קלות.
גוף יפה. הפסים האדומים מתאימים ללבן של התחת היפה שלה. אני אוסף אותה בזרועותיי ומחבק. השיער שלה נשפך לי על הפרצוף ואני מנשק לה את הצוואר. היא מושיטה זרועות ומלטפת לי את הגב.
ככה שותקים קצת עד שהיא פולטת אויר בנשיפה ארוכה, מתמתחת וקמה מחוייכת להתנקות. אני יודע שבאמבטיה היא תתבונן בסימנים שנותרו על גופה ותלטף אותם עם חיוך מתוק ומסופק.
אני מחליט בינתיים לפנק אותה עם קפה וסיגריה. אבל כרגיל, כל מה שאני מספיק זה לשים מים בקומקום. איך שהוא,כשהיא יוצאת מהאמבטיה, אני שרוע על הכורסה והיא זאת שמכינה את הקפה.
אני מביט בה...
כוסית.
עוד דקה והיא מניחה לידי קפה סיגריה ומאפרה. היא מתיישבת על הרצפה, נצמדת לרגליי כמו כלבה טובה. אני נהנה ממגע השדיים שלה ברגל שלי. כל מה שהיא צריכה עכשיו זה ליטוף.
מגיע לה.היא מקבלת.

נגמר הזמן. יש גם עבודה על הראש. מתארגנים, ליד הדלת היא מנשקת אותי ואני חובט לה בישבן. זה מעורר אותה.היא זוקפת קומה ומדביקה לי נשיקה אחרונה, מסדרת את החולצה וחומקת החוצה בשקט. אין אף אחד במדרגות.
כמה שעות אח"כ אני מכין לעצמי קפה בעבודה מתיישב ומביט בנוף. הטלפון אצלי ביד והיא עדין מרחפת מולי. הזין שלי מזדקר כשאני נזכר בה. אני שולח SMS שואל אם זה עדיין כואב. היא עונה בזריזות ראויה. כן.
שואל : את שמחה? חרמנית? גאה?
והיא: כן, כן, כן.
ואז מיד מתקנת: כן! כן!! כן!!!

בערב אנחנו נפגשים. הילדים שלנו אוכלים ארוחת ערב יחד. היא הכינה. בעלה יושב לידי ומספר לי על היום שהיה לו בעבודה. בחור נחמד, אני מחבב אותו. היא מכינה לי קפה ושואלת איך היה לי היום.
אני עונה: רגיל, את יודעת. סך הכל די בסדר.
הילדים סיימו לאכול ונבלעים לתוך החדר שלהם. בעלה מניח ראש לאחור ונרדם על הספה. (עובד קשה הבחור.) היא מזמינה אותי לסיגריה במרפסת, אנחנו עומדים שם יחד, קרובים, אבל לא צמודים. אני שואל אם כואב, היא מהנהנת.
חיוך.
נעים.
אשתי מצטרפת לסיגריה. והיא, כמו כל אשה, מודעת ורגישה יותר, מביטה בנו ויודעת. היא מחייכת ושואלת: שוב? אין לכם גבול?
ואנחנו מחייכים כולנו.
נעים.....