מטפסת על האוורסט שלי

לפני שהעיתון של אתמול יהפוך לסתם עוד עיתון שאוספים להברקת החלונות,
אני רוצה להעתיק לכאן קטע שכתבה עמית רייכר.

פדופיל אחד זיהם אלף ילדות.
אלף ילדות יגדלו ולא יפסיקו להתרחץ כדי לשטוף את הלכלוך.
אלף ילדות יגדלו לנשים שלא מאמינות לאף אחד ולשום דבר.
אלף ילדות יחשדו הרבה יותר באנשים שנחמדים אליהן במיוחד.
אלף ילדות יזכרו כל החיים שלא היה שם אף אחד כדי להגן עליהן.
אלף ילדות יהיו בטוחות שזה קרה בגללן, כי הן היו רעות במיוחד.
אלף ילדות לא יפסיקו להרגיש אשמות ולכן גם לא יפסיקו להעניש את עצמן בכל דרך אפשרית,
גם דרך אחרים.
אלף ילדות יחשבו על התאבדות רק כדי להפסיק את הכאב בנשמתן.
אלף ילדות יגדלו להיות נשים עצובות וילמדו להסתיר זאת היטב.
אלף ילדות ישמינו מידי או ירזו מידי או לא ירגישו את הגוף שלהן או יתעללו בו רק כדי להרגיש.
אלף ילדות לא ירגישו לעולם בטוחות ומוגנות.
אלף ילדות יגדלו לנשים שמתחבאות בביתן במקום לגור בו.
אלף ילדות יפחדו מהזעם המודחק בהן, וישמרו מכל משמר לא לתת לו לעלות לפני השטח.
בגלל זה אלף ילדות לא יסבלו קרבה רבה של בני אדם.
אלף ילדות יגדלו ויקבלו את כל ההחלטת בחייהן, במודע או שלא במודע, רק על סמך אותו אירוע בודד שקרה בילדותן.
אלף ילדות בודדות יחליטו עמוק בליבן ששוב מצדה לא תיפול ולכן תמיד יהיו דרוכות לקדם את פני הרעה.
פדופיל ערפד אחד נשך אלף ילדות.
אלף קורבנות יגדלו להיות אמהות החונקות את הילדות שלהן מתוך פחד ודאגה, ומזהירות אותן השכם והערב מכל אדם הרוצה את קרבתן.
אלף ילדות ישגעו את הילדות שלהן, והן בתורן כבר ישגעו את הילדות שלהן, רק לא יידעו למה.
פדופיל אחד-אלפי קורבנות-ולעולם איש לא יידע לספור כמה סוטים כאלה מסתובבים חופשיים להרע בעולם.