מטפסת על האוורסט שלי

מי נהר
הפרויקט של עידן רייכל
מילים ולחן: עידן רייכל

מי נהר זורמים
הבט
אלו הם ימי חייך
הם מימי חייך
נשטפים בזרם
שמתחיל עם גשם ראשון

מי נהר זורמים
הבט
אלו הם פלגי המים
שיגיעו אל מדבר גווע
עם השקט שיבוא

גם אם אשתה את כל הים
הוא לא ירווה את צימאוני
לעוד יום קרוב אליך
לעוד יום בזרועותיך

גם אם אשב מתחת שמש
לא ישרפו אותי קרניה
כמו לבי נשרף בלהבות אהבתך

****
עוצמת עיניים והחיוך של אתמול עולה בי שוב.
הופתעתי. מאוד. אני פינטזתי על התכרבלות אחרי היום העמוס והמרגש שחוויתי,
אבל לך היו תוכניות אחרו. "השתגעת? בשעה כזו לשבת אצלי? אני לוקח אותך הביתה".. (:
סדר ומשמעת!
אכזבה עמוקה? זה מה ששאלת.
נראה לך מאסטר? אכזבה? כשאני איתך? כשאני מבינה שאתה קורא את הצרכים שלי גם ממרחק ומתאמץ בעבורי? אז לפחות הרווחתי את הדרך הביתה איתך. והחיוך עדיין כאן.

אתה נוגע לי במקומות הכי רגישים, מלטף, עוטף, מחבק, מרגיע.
כשאמרתי אתמול שאני לא בטוחה בחיבוק שלהם שם בקבוצה, שאני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה.. הנחת עלי יד ואמת שאתה בטוח. ושאני יכולה לגמרי לסמוך ולתת את עצמי שם. להיפתח.
אני לא אתרסק לשום מקום, הבטחת לי לפני שנתיים. ומאז אתה עומד בדיבורך ועומד שם למטה לאסוף את החתיכות שלי.
ככה אני אוהבת. להיות עטופה בך.