בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סחלב

לפני שנתיים. 3 בנובמבר 2022 בשעה 5:39

שאת מתעוררת מחלום עליו, שטופה באופוריה שמסרבת להתפוגג, כשהטעם העדין של השפתיים שלו עדיין מתרוצץ בפה שלך, כשכל הגוף מייחל לנגיעה הרכה שלו, כשכל מה שאת רוצה זה שהוא יערסל אותך בזרועות העדינות שלו ותרגישי את החום הנובע מכל איבר אצלו בגוף, כשאת מלווה אותו לדלת אבל כל תא בגוף שלך מתחנן למגע נוסף, כשאת יודעת שהפרידה לשבוע  היא בלתי נמנעת אבל הראש מסרב לקבל את העובדה, שתתני את חייך בשביל גלגול בין הסדינים איתו?

אז הבוקר.

dn46​(שולט) - איזה כייף....
אבל מדוע לשבוע?
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י