לפני 13 שנים. 26 באוקטובר 2011 בשעה 11:42
היו לי כמה רגעים מתוקים של אושר הבוקר.
חיכיתי לזה כל השבוע, התכוננתי, תכננתי, הכנתי הכל. קמתי בבוקר עם הרגשה נפלאה בלב. הרגשה כזו שמרוממת את הנפש, אדרנלין כזה ששוטף את הגוף וגורם להרגשה קלילה וקרירה בחזה.
לקחתי הכל, נשמתי נשימה עמוקה, ונכנסתי.
דבר ראשון, להוריד נעלים. להרגיש את הרצפה הקרה תחת כפות רגליי.
מיד הרגשתי את ההוויה הזו סביבי, הרחתי, נגעתי, עשיתי כמה דברים... השתדלתי להשאיר חותם, במקום זה השארתי משהו אחר (כמה דברים אחרים).
ויצאתי.
מובן שנעלתי אחריי.