סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 13 ביולי 2005 בשעה 11:45

כן, כן. לא משנה כמה רחוק תברחי, הוא תמיד יתפוס אותך.
ההוא שנמצא בפנים.
זה שבחוץ הוא לא משהו בתפיסות וגם לא בשום דבר אחר.
אז הנה זה שוב. צובט, רומס, מכאיב, קורע, מורט פיסות עור לחות מזיעה מעל גופך ומשאיר בשר נא אדמדם שירקיב במהירות בחום. מאכל לעורבים קרקרנים.
אתה חושב שרק אתה יכול?
גם אני יכולה.

sheket - חיברת אותי עכשיו לתחושה שקצת שכחתי ממנה...
כתיבה מעולה.....
לפני 19 שנים
דנדיליון​(שולטת) - מייפל, המלחמה הזאת תחשל אותך, אישה אמיצה שכמותך.
חיבוק חזק ממני
לפני 19 שנים
שנף​(נשלטת) - וממני.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י